שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

נזיר היה שמואל

undefined

הרב חיים שריבר

ד תשרי תשפ"ג
שאלה
שלום הרב. שאלתי אותך כבר פעם שאלה, ומאוד הייתי מרוצה מהתשובה שלך. כעת אני שוב רוצה לשאול אותך עוד שאלה, ואשמח אם תחזיר לי תשובה. במשנה סוף נזיר (ס"ו ע"א) מפורש ששמואל היה נזיר. ואם כן כיצד שיסף שמואל את אגג, ובמדרש (איכה רבה) מובא: "מה עשה, רבי אבא בר כהנא אמר היה מחתך בבשרו כזיתים כזיתים והיה מאכיל לנעמיות" . ומשמע ששיסף אותו ממש בחרב, ואם כן כיצד נטמא לו והלא גוי מטמא במגע.
תשובה
שלום שאלתך מובאת בספר דורש לציון (בדרוש החמישי) לגאון בעל הנודע ביהודה. אשריך שכיוונת לשאלה זו. כמה תירוצים נכתבו על קושיא זו: א. שמואל היה נזיר שמשון (ודלא כהרמב"ם דהיה נזיר עולם) שמותר לטמא למתים (בנין שלמה בשם אחיו רבי בצלאל) ב. עשה דמחיית עמלק דוחה את הלא תעשה של טומאת נזיר (דורש לציון שם) ג. שמואל לא הרגו לאגג אלא עשאו גוסס. (תפארת ישראל סוף מסכת נזיר) ד. שמואל לא נגע בו אלא הרגו עם פשוטי כלי עץ. (הגהה מבן המחבר בספר דורש לציון) ה. רבי נהוראי (במדרש) סובר כמאן דאמר שמתי עכו"ם אינם מטמאין אפי' במגע. ו. שמואל הרגו לאגג ע"י שליח. ז. במדרש מובא שרבנן סברי ששמואל הרג את אגג על ידי שהעמידו על ארבעה קונדסין ומתחו עליהן ולפי זה ניתו לומר שאגג מת לאחר זמן ולא מיד. ח. על פי דברי הר"ח כהן (מובא בתוס' נזיר נ"ד ב') שסובר אין נזיר מגלח על חרב הרי הוא כחלל. ניתן לומר בפשטות שהרגו בחרב ולא נטמא בכך. ט. הרד"ק [שמואל ב' פכ"ג פ"כ] מסביר שההיתר של בניהו בן יהוידע שהיה כהן להכות שני אריאל מואב, הוא שבמלחמת מצוה לא חלק בין כהנים לישראל וכהן משוח נכנס למלחמה וכן פנחס נטמא בהריגת זמרי ויצא למלחמת מדין. ולפי זה נאמר שגם שמואל במלחמת מצוה לא חש לאיסור טומאה. י. בספר בית לוי יישב ע"פ סוגיא מכות כ"ב א' שנזיר עולם רשאי לישאל על נזירותו ואפשר ששמואל התיר נזירותו לשעה לצורך מצוות מחיית עמלק. התרוצים חלוקים בינהם ואינם מתאימים עם שיטות הראשונים השונות בהלכות נזיר, אך יש לפחות תירוץ אחד שמועיל לכל שיטה. יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il