הרב כתב בתשובה שאין ניסים או הדברים היסטוריים שמתועדים בנצרות, אלא רק הרבה אנשים שטוענים שזה קרא כי הם קראו על זה. מה זה שונה מיהדות? הרי גם לנו יש ספר שאנשים קוראים ממנו. וכן לגבי עמים אחרים שטוענים שיש להם סיפורי התגלות הרב כתב שאי אפשר להאמין לסיפורי התגלות לרבים שאמנם מסופרים על ידי אדם אחד. ובכן מניין לנו שלא כך תורת ישראל שהלכה מתוך סיפור של יחיד על רבים והתפשטה?

שלום לך, הסיפור על מתן תורה הוא הסיפור היחיד בעולם על התגלות של האל בפני רבים, שהועברה על ידי רבים, לדורות הבאים. לא אדם אחד ראה, אלא כולם ראו, וכולם סיפרו לבניהם. אין שום הגיון לומר שכולם ראו, אבל רק אחד סיפר הלאה, לדורות הבאים. ואילו כך היה המצב, אכן לא היינו מאמינים. וגם בני הדורות הקודמים לא היו מאמינים שכולם ראו ורק אחד סיפר. אם הם בחרו להעביר את האמונה הזו לבניהם, סימן שהם היו בטוחים שזו האמת, קרי: כולם ראו. אבל האמת היא שזו נקודה שולית בדרך לאמונה. הוויכוח על כמה אנשים ראו את מעמד הר סיני, לא בהכרח יביא לאמונה. הדרך לאמונה עוברת דרך הדביקות בעם ישראל, ודרך לימוד תורה, שדרכם מתקשרים לתכני אמונה ומפנימים את מהות הקשר עם אלוקים. בברכה אוריאל טויטו.