שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • לשון הרע

שאלות בהלכות שמירת הלשון

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ב מרחשון תשפ"ג
שאלה
אשמח למענה לשאלות הבאות: א. בעת קיום מצווה של גמילות חסדים (לדוגמה הכנסת אורחים, ביקור חולים, כיבוד הורים) לפעמים קורה שהאורח/ החולה/ ההורה מדברים לשון הרע. האם יש למעט בקיום המצוות הנ"ל עקב הדברים האסורים הנאמרים שם? ב. מותר ואף מצווה להקשיב לחברה שמספרת לי על כאבה וצערה בשעת כעס או התרגשות (אף אם נשמעים מצידה גם דיבורים אסורים). איך נדע להבחין שזה אכן המצב ולא נגררים לשיחה שנאמרים בה דברי לשון הרע? ג. ישנה הלכה הקובעת כי אין לדבר במגרעות המשודך בפני שדכנית ולספר לה מדוע השידוך לא צלח. בפועל, שדכניות רבות מבקשות לדעת מה הסיבה שהשידוך לא התאים כדי ללמוד מכך להבא ולהציע הצעות מדויקות יותר. מה הדין? ד. כתוב בהלכות לשון הרע כי אין לקבל שמועה שיצאה בגנות הזולת הידועה ברבים – האם זה אומר שאין לשמוע שמועה מעין זו המפורסמת בחדשות או בעיתונים? ה. בהלכות לשון הרע כתוב שאסור לגלות עברו של בעל תשובה. כמובן שאין לפרט אודות חטאיו או חטאי אבותיו. אולם, האם בכלל איסור זה, אסור גם לגלות את עצם היותו בעל תשובה? ו. במסגרת היכרות בשידוכים, האם מותר לאחד הצדדים לספר לשני שמשפחתו אינה שומרת מצוות ולפרט על מעשיהם לשם התועלת – לצורך ההיכרות ביניהם והשיתוף, לא לשם גנאי המשפחה. ז. הרבה פעמים אני נקלעת לסיטואציות שמדברים סביבי לשון הרע ולא תמיד נעים לי לעצור או להוכיח אותם אז יוצא שאני מקשיבה להם. האם יש עצה טובה להתמודדות בעניין?
תשובה
שלום וברכה. א. אין למעט במצוות אלו, אלא אדרבה להתחזק בהם, ולגבי החשש לשמיעת לשון הרע, יש לפעול ע"פ המבואר בדברי מרן החפץ חיים, ולשאול את המספר, האם מה שהוא רוצה לספר נוגע עבורי לעתיד, או שאוכל לדבר עם אותו אדם שהוא מדבר עליו ולהשפיע עליו לטובה. ואם כן, מותר לשמוע ולחשוש לדבר (אך לא להאמין). במידה ואין תועלת בסיפור הדברים, יש לשדר למספר שלא נוח לך בדברים, ולנסות להעביר את השיחה לנושא אחר, וכאשר הוא יראה שאין רוצים לשמוע ללשון הרע שלו, זה ימנע ממנו לספר לשה"ר. ב. מותר לאדם לשמוע אדם אחר שרוצה לפרוק את הדברים בשעת כעסו, ולאחר מכן לנסות להסביר לו שהוא לא דייק, כמו כן ישנו מצב שמותר להקשיב, באופן שע"י זה אני מונע אותו מלספר את הדבר לאחרים. ג. בדרך כלל אסור לספר את הסיבה מדוע השידוך לא הצליח, רק במקרים נדירים כגון אפיקורסות במשפחה או אצלו, או אצל המשודך, או בעיית בריאות חריגה, במקרים האלה מותר לומר, רק לאחר שבדק את שבעת התנאים (ראה במקורות) ד. פעמים רבות מפורסם בכלי התקשורת דברים שקריים או דברים שאינם מדוייקים (ולא נבדקו בבית הוראה ובית דין ע"פ ההלכה), ולכן נכון להתרחק מלהאמין לדברים, כיון שיש חשש של הוצאת שם רע. ה. הדבר תלוי אם אותו אדם חפץ שיגלו זאת, וגילוי הדברים נעשים לתועלת ולשבח, אולם אם הוא אינו מסכים שיגלו זאת או שבאותו מקום מתייחסים אל חוזר בתשובה בגנות ובזלזול, אסור לגלות את עברו, בפרט במקום שהדבר יכול להזיק לו או לילדיו (כגון מוסדות חינוך וכדו'). ו. אם הדבר לתועלת, מותר, אך במקרה כזה עדיף להתייעץ עם רב או שדכן כיצד לנהוג. ז. צריך לעשות כל השתדלות כדי להתחמק מאותו מקום (הצעה ידידותית: לעשות צלצול ולבקש מחילה שאתה צריך לצאת לדבר חשוב), ואם אין אפשרות צריך לנסות להסיט את השיחה לנושא אחר, ואם זה לא אפשרי, לא לקבל את הדברים. מקורות: א. ראה בחפץ חיים כלל ו' סעיף ג'-ו'. ב. זה פשוט בכמה מקומות בס' חפץ חיים. ג. בסוף הספר ציור שלישי. ולגבי השבעת התנאים כמבואר בכלל י' סעיף ב': א. כלי ראשון, ב. ברור, ג. לא יקשיב, ד. דיוק, ה. תועלת, ו. אין דרך אחרת, ז. שלא יצא נזק יותר מכפי שהיה יוצא בבי"ד. ד. כן מבואר בחפץ חיים. ה. כלל רביעי סעיף א'. ו. בשבעת התנאים הנ"ל. ז. כלל שישי סעיף ה'. ברכת ה' עליכם,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il