שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • הדרכות בעבודת ה'

להפסיק לחשוב

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ו מרחשון תשפ"ג
שאלה
שלום אני רוצה לספר על איזה מקרה שקרה לי בזמן האחרון ולהתייעץ מה לעשות עכשיו (סליחה מראש עם הסיפור קצת ארוך). אני בן 15 וגר ביישוב שמאוד מקפידים שלא יהיה קשר בגיל צעיר בין בנים לבנות (ולדעתי גם ככה צריך) לפני די הרבה זמן (בערך לפני שנה וחצי - שנתיים) יצאתי מהבית לבית כנסת בערב שבת וקצת מיהרתי בהליכה וכמעת נתקעתי באיזה בת בגילי. שכנה שלי ממש באותו אשכול (או רחוב) היא רצה לתוך האשכול אני יצאתי וכמעת נתקענו אחד בשנייה אבל עצרנו רגע לפני, באותו רגע לא יודע מה איתה אבל המוח שלי לא פעל עמדנו אחד מול השני בלי לזוז או לדבר עד שקלטתי מה קורה וזזתי הצידה מהר. עד היום לא ממש חשבתי על זה, אבל היום אני אומר לעצמי שאני לא חושב שכמעת נתקענו אחד בשני סתם אולי הקב"ה רצה שזה יקרה מאיזה סיבה מסוימת?. טוב. קצת אחרי זה עוד פעם הלכתי לבית כנסת הפעם בשחרית של שבת, היא הלכה עם סבתה שלה ואמרה לי שבת שלום! באותו הרגע לא הבנתי שהיא אומרת לי כי למה שתגיד לי שבת שלום אני בן היא בת.... לא עניתי לה. באותה שבת ששנינו חזרנו לבית בצהרים לסעודה שלישית היא ניגשת אלי פתאום ואומרת לי שבת שלום בחיוך, עניתי לה. אבל הייתי בהלם אז חייב להודות הילדה הייתה מוצאת חן בעניי. העניינים התגלגלו והגענו למצב שכל פעם שאנחנו נפגשים שנינו מחייכים אחד לשני והתחלתי ממש לחבב אותה (אף פעם לא דיברנו) טוב, ככה זה היה עד שעכשיו (אני מדבר על החודשיים האחרונים אולי קצת יותר) גיליתי שאני אוהב את הילדה קודם כי היא צנועה ודבר שני הרגשתי או אני עדיין מרגיש שיש בילדה הזאת משהו מיוחד שאני לא יכול להסביר מהו כי אני לא יודע מהו אבל אני יודע שיש בה משהו מאוד מיוחד. היה לי קשה אז דיברתי עם ה כל פעם. הייתי בחדר שלי הרבה זמן וכותב שירים לה באותו רגע לא הבנתי את זה אבל זה חיזק את הקשר בינינו וזה גרם לכמה דברים שלמדתי שאם לא היה לי את הסיפור הזה לא היה לי עכשיו. לפני לא הרבה זמן ניסיתי לדבר איתה. לא פנים מול פנים אלה דרך האימייל כי פתאום היא הפסיקה לחייך אלי. אז פשוט ניחשתי את האימייל שלה וזה עבד לי מצוין. ומה הילדה הזאת כותבת לי שהיא "לא רוצה קשר עם בנים זה לא טוב ולא נכון בגיל הזה וכו" לא האמנתי מאיפה הגיע לה האומץ לכתוב את זה. האמת סתם שחשבתי אליה לפעמים ודמיינתי שיחות בינינו תמיד דמיינתי שהיא אומרת לי שהיא לא רוצה את הקשר הזה כי זה לא מתאים (האמת גם אני יודע שזה לא מתאים בגיל הזה ואין מה לעשות עם בת בגיל הזה לפעמים אחרי שהייתה מחייכת אלי הייתי חושב מה זה נותן לי? למה אני עושה את זה.?) בקיצור זה בדיוק מה שקרה. מה שדמיינתי קרה במציאות ואני באמת מעריך אותה על זה שהיא יודעת לזהות קשר שלא אמור להיות ולהפסיק אותו אני מעריך אותה כי היא צנועה ושאני מרגיש שיש בה משהו מיוחד ובגלל זה אני באמת אוהב אותה. עבר קצת זמן ולא ידעתי מה לעשות... ערב אחד אמרתי לעצמי אני חייב לבחור עכשיו אם אני רוצה לגמור את זה או לא... התלבטתי במשך די הרבה זמן ואז ראיתי את הילדה הזאת בחלון שלהם למעלה מתפללת ערבית. היא גמרה וסוגרת את התריס ואמרתי לעצמי ברגע שהיא סוגרת אני חייב להחליט כן או לא... והחלטתי לגמור הכול. אז כתבתי לה שוב ואמרתי לה את כל מה שאני מרגיש לא החבאתי כלום... וככה הפסקנו מה שהיה לדי הרבה זמן וניסיתי להתמודד עם זה ולא לחשוב עליה עד שיום אחד הרגשתי שאני חייב לכתוב לה לא ידעתי למה או מה לכתוב אבל פשוט כתבתי לה שוב מה אני מרגיש... היו לי עליה שאלות אבל כולם נפטרו לי שהיא הגיבה לי על המייל היא כתבה לי בסוף המייל שלה "אם ה ירצה שבעתיד נפגש אז זה יבוא אנחנו לא צריכים עכשיו לעשות כלום עם זה. ואם לא אז כנראה שמראש פשוט לא נועדנו אחד לשני. וזה בסדר, כי זה אומר שאנחנו לא מתאימים והכל לטובה." אני ישמח לעזרה ואז הבנתי כל הקשר הזה היה מכוון משמיים ללמד אותנו ללמוד ממה שקורה לנו בחיים...לשאול מה ה רוצה לומר לי היום....לדעת שהכל לטובה ומה שהוא רוצה שיקרה יקרה... הבנתי ששנינו למדנו את זה וזה בזכות שדיברנו עם ה(אני שירים והיא אמרה לי שהיא כותבת יומן) אבל עכשיו אני בשאלות האם ה עשה את זה רק לעכשיו ללמד אותנו את זה וכל אחד ילך לבית שלו הנפרד בעתיד וילמד את זה לילדים או שביחד...? וזה גורם לחשוב מה ה רוצה ממני בעולם מה התפקיד שהוא רוצה שאני יעשה פה? חשבתי להקדיש את החיים לתורה אבל מה עם פרנסה? אז תורה או פרנסה? אני יודע שזה לא סותר אבל איפה ה רוצה שאני יישם את עצמי בעולם? יותר שם או יותר שם? אולי לחזק אנשים אחרים? אולי להשקיע בשירים? ולפעמים ממש קשה לי לא לחשוב עליה ולא יודע איך להרגיע את עצמי הבנתי כבר שאני לא אוהב אותה סתם ויש בילדה הזאת הרבה מעבר לצניעות הרצון להתקרב לה ועוד... (ואף פעם לא פגמתי בברית בגללה) וזה עוד דבר אני כבר מת להפסיק לפגום בברית איך עושים את זה? ואיך מתקנים מה שפגמת? אני לא עושה את זה הרבה אבל אני לא רוצה לעשות בכלל... אפשר שתנסו לענות לי על כל זה? תודה וסליחה על כל הסיפור הארוך
תשובה
שלום יישר כח על האומץ לכתוב ולברר את הדברים. שאלתך מתחלקת לשתים. לגבי נושא החברות - כפי שהבנתי אין כעת קשר ביניכם וגם לא יהיה בתקופה הקרובה כפי שהיא כתבה לך, (זה דבר מבורך ונכון!) אשריכם שהגעתם להבנה זו. לכן אני מציע לך לעסוק כעת בפיתוח האישיות בתורה ובמידות ובהשפעה חיובית על סביבתך (ביישוב, בסניף). ולהשאיר לזמן אחר את ההתעסקות בשאלות תורה מול פרנסה וכן מה ייעוד שלי בחיים (להשפיע על אחרים או לכתוב שירים) כעת פתח את הכוחות שנטע בך ה' יתברך אם זה בענייני השירים או בכל תחום אחר. לגבי פגם הברית - אצרף קישור לתשובה שכתבתי באתר בעבר. https://www.yeshiva.org.il/ask/93048 בהצלחה רבה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il