מארין לוי

שאלתי כבוד הרב היא מה אנו צריכים ללמוד מכך שכל גדולינו באו או נישאו ללא יהודים? האם זה אומר שאלוהים מוכיח לנו שפנימיות האדם חשובה ולא דתו או שרק בשילוב של יהודי וגיור יוצא אור? דוגמאות למצב הזה המון יש כמו - משה אישתו ציפורה היתה בדואית, יעקב נשא את לאה ורחל שהיו עם שורשים מדיינים, דוד המלך בא מזיווג של יהודי עם גיורת, שלמה המלך בנו גם צאצא שבא מגירות וגם נשותיו לא היו רק יהודיות הידועה בהן היא מלכת שבא, בנו של יצחק בכורו עשו היה עם גויות, וכמובן אברהם עם הגר, הרי תמיד אופציה של אישה יהודייה היה קיים למה כל גדולינו בחרו שלא אין זו מקריות ומה זה בא לסמל לנו? זו שאלתי. תודה תבורך רבנו

שלום לך, לא כל גדולנו נשאו גויות. להפך. רוב מכריע של גדולי ישראל נשאו ישראליות. ורק מיעוט שבמיעוט נישאו לגויות. בחלק מן המקרים מכיוון שלא הייתה אפשרות אחרת, כמו במקרה של אברהם או עשו. לא היו אז יהודיות בעולם, ולכן הם היו חייבים להינשא לגויות, שהצטרפו לבית אברהם. אבל זה נכון שחלק [=קטן] מגדולי ישראל נשאו גויות או נולדו מגיורת. והדבר מלמד אותנו, שהסגולה האלוקית הטמונה באדם, יכולה לפרוץ גם דרך גרים. וגם בגרים קיים הניצוץ האלוקי, שיכול לגדול עד כדי כך, שמכוחו תצא נשמה גדולה. בברכה אוריאל טויטו