- תורה, מחשבה ומוסר
- שאלות פרטיות בסוגיות שונות
שתיית יין כתקיעת שופר
שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב!
נזדמנתי לביכ"נ בימים האחרונים, והרב דיבר על ברכות ששותפין להן ועל ברכות שאין שותפין בהן. כמו למשל בתקיעת שופר, התוקע מברך ומוציא את הקהל בברכתו וכאילו שהם בירכו, וכאילו שהן תקעו בשופר, כל אחד בפני עצמו.
והרב המשיך, בקידוש ליל שבת המקדש על היין מברך, והציבור עונה אמן, אך אין הן חייבין ללגום מן היין, ולגימה מן היין במקרה זה נקראת חיבוב מצוה ותו לא. ולא זכור לי שאמר הרב הדורש שהמקדש על היין מוציא את הקהל ידי חובתו כדוגמא הנ"ל בתקיעת השופר, שהרי בתקיעת שופר כאילו כל הציבור תוקע בשופר, ואילו על היין אינו חייב לשתות ואם שותה הרי זה מתוך חיבוב מצוה בלבד, וכנראה גם הלוגם השומע צריך לברך על היין. האם המקדש מוציא ידי חובת ברכה גם את הציבור השומע? האם חייבים ללגום מן היין או כסברת הרב הנזכרת לעיל שאין חייבין ומי שלוגם מן היין הרי זה בבחינת חיבוב מצוה? ועוד שאלת הדיוט אחרונה: האם המברך על היין בקידוש גם כן אינו חייב ללגום מן היין?
בתודה מראש!
תשובה
שלום
המקדש מוציא את הציבור ידי חובת הקידוש, ועל הציבור להתכוון לצאת ידי חובה.
אין חובה על הציבור ללגום מהיין, אך המקדש חייב לשתות. (ישנם מצבים בה מאפשרים גם לאחרים, ללגום במקום המקדש או שמהקדש לא שותה כשיעור, אך מדובר במקרים מיוחדים מאד)
יום טוב

אמונה על אדם טריפה שיחיה
הרה"ג יעקב אריאל | ד ניסן תשפ"ג
אחת משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן
הרב בניהו שרגא | כ"ד סיון תשע"ב

פרשה פתוחה וסגורה
רבנים שונים | כ"ו אלול תשס"ו
מחלוקות בדעת הרב
הרב חיים שריבר | כ"ח טבת תשע"ז
הרב חיים שריבר
ר"מ בישיבת בית אל ובישיבת בני צבי .
הפירוש של "יבוא ידיד"
כ"ג אדר ב' תשע"ד
הכשר לפסח של פלטה עם משטח זכוכית
ה אדר ב' תשע"ד
דיני כלי פרווה
כ"ב כסלו תשע"ד
אשרי מי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקיבות
ה סיון תשע"ד
הכשרת מנגל לפסח
הרב יוסף אפריון | י"א אייר תשע"ו

שיבולת שועל האם זה חמץ?
הרה"ג יעקב אריאל | י ניסן תשס"ח

הכשרת סיר הנינג'ה לפסח
הרב נועם דביר מייזלס | ד ניסן תשפ"ב
