בס"ד שלום לכבוד הרב! נזדמנתי לביכ"נ בימים האחרונים, והרב דיבר על ברכות ששותפין להן ועל ברכות שאין שותפין בהן. כמו למשל בתקיעת שופר, התוקע מברך ומוציא את הקהל בברכתו וכאילו שהם בירכו, וכאילו שהן תקעו בשופר, כל אחד בפני עצמו. והרב המשיך, בקידוש ליל שבת המקדש על היין מברך, והציבור עונה אמן, אך אין הן חייבין ללגום מן היין, ולגימה מן היין במקרה זה נקראת חיבוב מצוה ותו לא. ולא זכור לי שאמר הרב הדורש שהמקדש על היין מוציא את הקהל ידי חובתו כדוגמא הנ"ל בתקיעת השופר, שהרי בתקיעת שופר כאילו כל הציבור תוקע בשופר, ואילו על היין אינו חייב לשתות ואם שותה הרי זה מתוך חיבוב מצוה בלבד, וכנראה גם הלוגם השומע צריך לברך על היין. האם המקדש מוציא ידי חובת ברכה גם את הציבור השומע? האם חייבים ללגום מן היין או כסברת הרב הנזכרת לעיל שאין חייבין ומי שלוגם מן היין הרי זה בבחינת חיבוב מצוה? ועוד שאלת הדיוט אחרונה: האם המברך על היין בקידוש גם כן אינו חייב ללגום מן היין? בתודה מראש!

שלום המקדש מוציא את הציבור ידי חובת הקידוש, ועל הציבור להתכוון לצאת ידי חובה. אין חובה על הציבור ללגום מהיין, אך המקדש חייב לשתות. (ישנם מצבים בה מאפשרים גם לאחרים, ללגום במקום המקדש או שמהקדש לא שותה כשיעור, אך מדובר במקרים מיוחדים מאד) יום טוב