לכבוד הרב שלום! יש לי שתי שאלות: הגמרא במסכת ברכות (י/ב) לא נותנת תשובה ברורה אם מברכים את ברכות קריאת שמע של תפילת הבוקר בקריאת שמע שלא בעונתה, וישנה סתירה של הגמרא לדבריה ואין פסיקה ברורה אם לקרוא את ברכות קריאת שמע של בוקר בקריאת שמע שלא בעונתה ומשאירה אותנו להחליט לבד על כך. ברצוני לנצל את ידיעותיכם התורניות החסרות לי. האם ישנה פסיקה שאומרים את ברכות קריאת שמע של בוקר שתיים לפניה ואחת לאחריה בקריאת שמע שלא בעונתה? ואיך מבינים זאת מדברי הגמרא הנ"ל? השאלה השניה שלי היא: בקריאת שמע שעל המיטה, ישנם הנוהגים לומר קודם חצות את ברכת "ברוך המפיל" בשם ומלכות, ולאחר חצות ללא שם ומלכות. וישנם הנוהגים כגון התימנים לומר ברכת "המפיל" בשם ומלכות קודם ואחרי חצות, וכן פסק להלכה מרן הרב עובדיה יוסף. ברצוני לדעת את הטעם של אלו שאומרים קודם חצות ברכת "המפיל" בשם ומלכות ולאחר חצות בלא שם ומלכות, וכן את הטעם של אלו הסבורים שיש לומר ברכת "המפיל" בשם ומלכות קודם ואחרי חצות. בתודה מראש!

שלום שאלה ראשונה - ברכות קריאת שמע מעיקר הדין זמן אמירת ברכות קריאת שמע הוא עד סוף שעה רביעית שזה סוף זמן תפילה, ובמשנה ברורה בסי’ נח נפסק שלאחר מכן אין לברך, וכן הורה למעשה הגר"ע יוסף. אולם רבים נוהגים לברך ברכות אלו עד חצות היום, כפי שכתבו (בקצות השולחן סי’ יט סעי’ לד, וכ”כ בשו”ת חיים שאל ח”ב סי’ לא וברב פעלים ח”ב סי’ יב, וכן הובא בהליכות שלמה פרק ז אות טו בשם הגרש”ז אויערבך). לאחר חצות היום בכל מקרה אין לברך. מי שרוצה לברך בלא שם ומלכות תמיד יכול לעשות זאת. שאלה שניה - ברכת המפיל הדעה המחייבת בשם ומלכות רואה את הברכה כברכת שבח והודאה לקב"ה, וע"כ גם אם האדם לא יצליח לישון אח"כ אין ברכתו לבטלה, ועל כן יש לברך בשם ומלכות. וכך גם ההלכה. הדעה האומרת ללא שם ומלכות סוברת שברכת המפיל נחשבת כמו ברכת המצוות ואם קיים חשש שמא האדם לא ירדם - אין לברך ברכת המפיל בשם ומלכות. על פי קבלת האר"י ז"ל מובא שרק אדם שהולך לישון לפני חצות הלילה יברך "המפיל", אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים "המפיל" בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, וע' יחו"ד ד, ע' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים "המפיל". יום טוב