שאל את הרב

  • הלכה
  • מה מברכים על...

מה מברכים על שלוה?

undefined

הרב דניאל קירש

כ"ז אדר תשפ"ג
שאלה
מה מברכים על שלוה?
תשובה
שלום וברכה, שלוה עשויה מחיטה התפוחה בחום ולא נתבשלה, ולכן ברכתה בורא פרי האדמה וברכה אחרונה בורא נפשות רבות. אולם מכיוון שהתוספות הסתפקו שאולי הברכה האחרונה על כיוצא בזה היא ברכת מעין שלש משום שסוף סוף מדובר בחמשת מיני דגן, ויש מהאחרונים שחששו לדעת התוספות וכתבו שמספק אין לברך כלל ברכה אחרונה על שלוה - לכן טוב לאכול את השלוה בסעודה של פת, וכפי שהמליצו על זה את הפסוק 'טוב פת חרבה ושלוה בה'. מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך (סימן רח סעיף ד): "אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות. והתוספות נסתפקו אם יברך לאחריו ברכה מעין שלש ולכך כתבו שנכון שלא לאכלו אלא בתוך הסעודה ויפטרנו ברכת המזון". אמנם בשלוה לכאורה היה מקום לברך מזונות משום שהוסרו הקליפות. המשנה ברורה (סי' רח, ס"ק טו) הביא שהמגן אברהם כתב שנחלקו הראשונים מה מברכים כאשר הוסרו הקליפות. לדעת הרמב"ם ברכתו מזונות כדין נתבשלו משום שזה נחשב כמעשה קדירה. ולדעת תלמידי רבינו יונה ברכתו האדמה כיון שהגרעינים עצמם שלמים. ולכן כתב המשנה ברורה שלא לאוכלם אלא בסעודת פת (מלבד הספק שיש בברכה אחרונה, ראה לקמן). בחזון עובדיה (עמ' קפג) כתב לברך על שלוה האדמה משום שהעיקר כדעה שמברכים האדמה אף אם הסירו את הקליפות. אכן באמת בשלוה יש סיבה נוספת לברך האדמה. השלוה לא עוברת בישול במים אלא תפיחה בחום. תפיחה בחום אינו נחשב כבישול כפי שכתב האגרות משה (או"ח, ח"ד, מו). על כן למעשה יש לברך על שלוה האדמה. כאמור כך עולה מדברי האגרות משה (שם, סימן מד), וכן דעת הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אוירבך, הגרח"פ שיינברג, הגר"מ אליהו, וכן כתב האור לציון שיש לברך האדמה מספק כפי שמובא כל זה בספר וזאת הברכה (עמ' 103). וכן כתב הברכת ה' (פרק ב, הלכה ח). ויש לציין שכתב האגרות משה (שם, סימן מד- מה) שאפשר לברך על שלוה גם בורא מיני מזונות משום שנוטעים את החיטה גם על דעת להתפיחה ולעשות ממנה שלוה והיא נאכלת כך בדרך טובה וראויה שלא על ידי הדחק ע"ש. לגבי ברכה אחרונה, טוב לאכול את השלוה בסעודת פת, אבל אם לא אוכלים בסעודת פת יש לברך בורא נפשות כמבואר במ"ב (רח ס"ק יח) כי כן הוא מעיקר הדין. בספר וזאת הברכה (עמ' 103) הביא שלדעת הגרש"ז אוירבך הדין לאכלו בתוך הסעודה אינו אלא הידור ומעיקר הדין אפשר לאכול שלא בסעודה ולברך בורא נפשות. אמנם האור לציון (פרק יד, כא), והברכת ה' (שם) כתבו שאין לברך עליו ברכה אחרונה כלל משום שיש לחשוש לשיטת התוספות (המובא בשולחן ערוך לעיל). וראה בחזון עובדיה (שם) שכתב לברך אחריו בורא נפשות כדעת השולחן ערוך (שסתם ויש אומרים הלכה כסתם) ועוד שהתוספות רק הסתפק בדבר. ועוד שיש חברים רבים לרמב"ם ע"ש. כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il