שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הלכות הספירה

ספק וטעות בספירה

undefined

הרב דניאל קירש

י"א אייר תשפ"ג
שאלה
אדם שהסתפק אם ספר ספירת העומר בערב של יום כ"ב לעומר, אבל יש יותר משקל לצד שלא ספר מאשר לצד ש כן ספר. ונזכר למחרת היום בזמן בין השמשות, וספר בבין השמשות בטעות את הספירה של היום כ"א ללא ברכה במקום כ"ב. אחרי צאת הכוכבים ספר בברכה את הספירה הנכונה של יום כ"ג, ואז נזכר שספר מקודם בבין השמשות כ"א בטעות. ואז ספר מיד את הספירה של יום כ"ב ללא ברכה לאחר צאת הכוכבים שזה עדיין נחשב בין השמשות לפי זמן ר"ת. ואז ספר שוב יום כ"ג ללא ברכה. השאלה: האם מה ש ספר את הספירה של יום כ"ב ללא ברכה בזמן בין השמשות לפי ר"ת, אפשר להחשיב את זה כתיקון , ויוכל להמשיך לספור בברכה?
תשובה
שלום וברכה, אתה יכול להמשיך לספור בברכה. מקורות והרחבה: 1. קודם כל יש לך ספק אם ספרת בערב של כ"ב. במקרה של ספק ממשיכים לברך בלילות הבאים (שו"ע, תפט, ח). אף שיש יותר משקל לצד שלא ספרת - לא יצאנו מכלל ספק. רק במקרה שאתה חושב שכנראה שלא ספרת ורוב הסיכויים באופן משמעותי שלא ספרת, לא נוכל להחשיב זאת כספק. אם בכל זאת יש כאן חשש נוסיף שני צירופים: 2. למחרת ספרת בבין השמשות. כאן נכנסנו למחלוקת הפוסקים, אם מצד זה תוכל להמשיך לספור בברכה. ראה שערי תשובה (תפט, ד). נראה למעשה במי שספר בבין השמשות יכול להמשך לספור כפי שהכריעו היביע אומר (ח"ד, מג) והמנחת אשר מועדים (ח"ג, סי' לה) ע"ש. הבעיה שספרת בבין השמשות ספירה לא נכונה. באופן פשוט ספירה לא נכונה לא נחשבת כספירה כלל. אולם במנחת אשר (שם, סי' לח) הביא סברא מחודשת מהשואל ומשיב (מהדו"ד, ח"ג סי' קכז) שרק בשכח ודילג לגמרי לא הוי תמימות אבל אם טעה בספירתו הוי בכלל תמימות כיון דגם בספירה בטעות יש זכר למקדש. וכתב על זה במנחת אשר שזו סברא פלאית. על כן הספירה של כ"א בבין השמשות יש בה ספק קלוש מאד שעוזרת במשהו. אולם אין כאן צירוף ממש. 3. מה שכתבת בסוף שספרת אחרי זמן צאת הכוכבים, אבל לפני זמן צאת הכוכבים של רבינו תם, ספק כזה מצד עצמו אינו מועיל. זאת משום שבארץ ישראל אנו נוהגים כשיטת הגאונים לקולא ומוציאים שבת לפני צאת הכוכבים של רבינו תם. גם מי שמוציא שבת בזמן רבינו תם עושה זאת כחומרא. מה עוד שכנראה התפללת ערבית (ראה יביע אומר שם לגבי מי שכבר התפלל ערבית). אולם לא נוכל לומר שאין כאן צירוף כלל. ראה במחנת אשר (סי' לח) שהביא מספר 'ודברת בם', שהעיד הגר"ד פיינשטיין שאביו הגדול הגרמ"פ נקט שדי בספק כלדהו ואף קלוש מאד להכריע לברך בדילג יום א' ופסק דאף מי שספר קרוב לחמישים דקות לאחר השקיעה יכול לברך. כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il