כבוד הרב, איך אני צריכה להתיחס לסיפור שקראתי בכמה מקורות על משפחה שמקיימת למופת את מצוות הכנסת אורחים ממש בסגנון של אברהם אבינו ומחלקים מזון לכל מי שמבקש. יותר מ100 איש סועדים כל שבת אצלם, אבל הם לא עומדים בחובות כספיים ויש להם חובות גדולים מאוד...

הכנסת אורחים היא מצוה גדולה מאוד בפרט אם היא נעשית לשם משפחות שאין להם כדי מחייתם. אולם ברור שאין לקחת הלוואות לשם קיום מצוה אם ברור לנו שהלוואות אינם חוזרות לבעליהן, כי יש בזה משום מצוה הבאה בעבירה. עדיף לצמצם את המצוה על פי היכולת ומה שאדם רוצה לעשות יותר מכפי יכולתו הקב"ה יגמול לו כאילו עשה ובתנאי שלא יקח מאנשים ולא יגרום צער או גזל לאחרים.