לפני כשנה לוינו מקרוב משפחתה של אשתי סכום של כסף (כ 20000 ש"ח), אותו היינו אמורים להחזיר כאשר נוכל. עד החודש שעבר החזרנו 12000 כך שנשארנו חייבים כ 8000 ש"ח. יש לציין כי משפחתו הקרובה (אמו ואחיו - הנ"ל לא היה נשוי ואין לו ילדים) לא ידעה על כך דבר. לפני כשבועיים, באופן פתאומי, אדם יקר זה נפל למשכב ונפטר למחרת, לא עלינו. אני, בעצה אחת עם אשתי, הלכתי השבוע לבנק ואני עתיד לקבל בימים הקרובים הלוואה של 8000 ש"ח לכיסוי החוב בנ"ל. עכשיו אינני יודע מה לעשות שכן: אשתי אומרת לי כי למנוח ישנו אח, כבן 50, שאיננו רוצה ללעבוד ומעביר את ימיו בבתי קפה והימורים. אמו הקשישה, שזהו לה בן זקונים, נוהגת לתת לו כספים על מנת לכלכל ולתמוך בו. אשתי עוד טוענת שיש חשש שאם אתן לאמו של המנוח את הכסף אותו אני חייב, אשה כבת 90 במצב בריאותי לא טוב, ילך ההכסף לחילוצו של אח המנוח מנושיו. על כן אשתי מציעה שנשתמש בכסף לקניית ספרי תפילה בבית בכנסת שלנו לזכר המנוח ואולי גם למצבה יפה על קברו, ועוד כהנה צרכים לעילוי נשמתו. אני מבין את אשתי ורואה את ההגיון והחכמה בדבריה, אך אני חושש שמא אביא אותי ואת אשתי לידי חטא בעשותי כן.

להלכה במקרה זה שיש למוריש שני קרובים אחיו ואימו, אחיו הוא היורש ולא אימו. א. אם היורש לא יטפל במצבה לנפטר וכל מה שנהוג לעשות לכבוד הנפטר, יש רשות לעשות זאת מהכסף שהשאיר ירושה, כיוון שהיורש צריך לעשות זאת בעצמו כפי שמקובל ובוודאי שעליו מוטל לשלם הוצאות הקבורה והמצבה, אך אין להוציא את הכסף יותר ממה שמקובל לפי כבודו של הנפטר. ב. כיוון שהכסף לפי דבריכם ילך לאיבוד אם תתנו בפעם אחת, אפשר לתת כל כמה זמן, כגון כל שבוע, חלק מהכסף לאמא שלו והיא תעביר זאת ליורש לצורך הוצאותיו. אם האמא תפסיק לתת לו, יש לתת ליורש את הכסף שהרי זהו ממונו. אם היורש אינו יודע לדאוג לעצמו ומבזבז ממונו, טוב יעשו אם ימשיכו לתת לו לשיעורים, דלא גרע מהשבת אבדה. אם ידוע שיש לו נושים כתוצאה מהלוואות ואפשר לשלם זאת דרך אימו יש לעשות זאת. הרב תומר ישראלי