תכלת בזמננו?

1. מה מקורותיו של הרב להליכה עם ה"תכלת" בימינו? 2.בגנזי ראי"ה הרב זצ"ל אומר שהתכלת וייחוסי הכהנים וכו’ הם דברים שיבוררו ע"י רוח הקודש כשיבוא המשיח, איך זה מסתדר עם ימינו - שמשיח עדיין לא הגיע? 3.האם אין חשש כשהולכים עם תכלת זו שזה לא איסור קלא אילן? 4.ישנן 3 שיטות עד היום בתכלת - הדיונון של האדמו"ר מראדזין, הינטינה של הרב הרצוג זצ"ל והארגמון קהה קוצים. למה עלינו להתייחס לשיטות שהן לא ודאיות, אם יכול להיות שיום אחד יופיע אדם אחר, ויצהיר שהוא מצא את התכלת האמיתית, האם נלך אחריו? כיצד אנחנו ודאיים? 5. האם לא צריכה להיות הסכמה של כלל (רבני) ישראל לגבי פסק זה?

חקר התכלת צבר תאוצה בזמננו. כיום החוקרים הגיעו למסקנה שארגמן כהה קוצים הוא החלזון ממנו הפיקו את התכלת. הרב בורשטיין בספרו "התכלת", מביא את כל הסימנים שחז"ל נתנו לנו, ובודק אותם עם כל סוגי התכלת הידועים לנו. לאחר שעיינתי בספר הזה הגעתי למסקנה כי הזיהוי של הארגמן כהה קוצים כחלזון התכלת הוא זיהוי של תשעים ותשעה אחוזים. מסיבה זו יש חובה להטיל תכלת בציצית. וגם אם אנחנו טועים, אין בחוט הזה שום גריעותא, משום שהוא אינו דומה לקלא אילן. קלא אילן פסל את הציצית משום שהוא היה יורד ונמחק עם הזמן, ותכלת זו אינה יורדת. הרב זצ"ל כתב שתכלת תתגלה כשיבוא המשיח, מפני שבזמנו זה לא היה בר השגה כלל, וזה אכן היה מהדברים שהיו צריכים לחכות לבוא המשיח. אבל כיום אנחנו יכולים לזהות על-פי הסימנים שחז"ל מסרו לנו מהי התכלת, ממילא אנחנו מחויבים ללכת איתה. וסימנים אינם דבר של מה בכך, לפי סימנים מובהקים סומכים להתיר איסורי תורה. איננו יכולים להתעלם מזה שתכלת חלזון הארגמן עומד בסימנים שנמסרו לנו. ורבנים שלא רוצים ללכת עם תכלת, צריך לבדוק האם זה מצד שיקולים של תורה או שיקולים אחרים. אם נראה שלפי האמת המוחלטת זו התכלת, הרי שיש ללכת איתה לפי דרכה של תורה.