הכנתי השנה יין ביתי מענבים שנבצרו למחרת סוכות. לא הופרשו מעשרות מהענבים. נאמר לי שעלי להפריש רק בזמן גמר מלאכה של היין. מתי זמן גמר מלאכה? והאם מותר לי לדחות את ההפרשות עד שהיין יהיה מוכן לגמרי ואני אעביר אותו לבקבוקים קטנים, או שאני צריך לפריש תוך כדי כך שכל היין נמצא בבקבוק הגדול? האם יש נוסח שונה להפרשה ביין? שכן איך אני יכול לומר "בצפונו" "בדרומו" וכו’. אני גר בעיר העתיקה בירושלים. מה אעשה עם המעשר השני?

א. גמר המלאכה של ייצור היין הוא לאחר הסינון. אם אתה רגיל לסנן את היין רק לאחר העברתו לבקבוקים הקטנים חובת ההפרשה חלה לאחר העברה לבקבוקים הקטנים. אם הסינון היה לפני כן (לפני העברתו לבקבוק הגדול) חובת ההפרשה תהיה בבקבוק הגדול. ב. הדגש המיוחד על הפרשת תרו"מ מיין הוא, שבעת ההפרשה יתכוון לתקן גם את יין הטבל שנבלע בכלים כתוצאה מהשהייה הממושכת בתוכם. ג. בנוסחאות הפרשה שהובאו בפוסקים לא צויין מיקום המעשרות, עפ"י "צפונו" או "דרומו". למעשה, בצורת ההפרשה הנעשית כיום, ניתן לציין את מיקום המעשרות: "למעלה" "למטה" כפי הנוסח שנדפס על ידי מכון התורה והארץ, כשרצוי להקפיד שהבקבוקים יהיו מונחים בזמן ההפרשה במקום יציב בלא תזוזה של היין. ד. קיים איסור לפדות מעשר שני טהור בירושלים שבין החומות גם בזמנינו. לעומת זאת מעשר שני שנטמא מותר לפדותו בירושלים, אך אסור לטמאו בצורה יזומה על מנת לפדותו שם. הפתרון המעשי כפי שכתבו הפוסקים, שבזה"ז מותר לטמא פירות טבל מחשש תקלה. לכן, יש לגעת ביין קודם ההפרשה על מנת שייטמא בעודו טבל, ולאחר ההפרשה ניתן יהיה לפדות את המעשר שני, גם בירושלים שבין החומות. בברכת התורה והארץ, הרב אהוד אחיטוב