מה הטעם למצוות השבת?

חיים אנו בעולם שמלכתו – הסופיות, ומלכו – החידלון. הזמן דורס ושוחק, משכיח ודוחק רגלי כל אושר אל זקנה מביישת. עולם של העדר מנוחה, עולם ריצה ורדיפה. מדבר תעתועים אדיר מימדים, שבו נידון כל שביב אור לאבדון בשטף רוגז של חולין, של מטלות, טרדות, צרכים. "מה היה העולם חסר? מנוחה. באה שבת – באה מנוחה". יום ולילה שלמים, אחר שישה מלכים רודפים, מתישים, הניח הבורא ידו על השבת ולחש: "די". הזמן – קופא, הטרדות והדאגות נעלמים מן האופק והלב. שביבי האור מתרבים והולכים, מתפשטים ומשווים צבע חדש לנוף החיים. בתוך ממלכת החידלון מופיעה המלכה האמיתית – ממלכת הנצח, וחיוכה המאיר מסיר מעל פנינו העייפות את האבק המבזה של החולין. ובתוך ממלכת האור, הקדום, ההווה, העתידי, הנצחי, מתעוררים היצורים לכסוף לבוראם, שבים ונזכרים במקור חיותם, עולים ובוערים, חושקים ומתאווים – לחי העולמים. רגע אחר רגע, שעה אחר שעה, עד שבני ההיכל, הכוספים לחזות בזיו העולמים, מסלקים מן העולם כולו את הצללים. אבל כדי שאותה דממה ברוכה, רוויה רזים שמעל לזמן, אכן תיגע בלבנו, נדרשים אנו לפנות לה מקום, לתת לה מרחב, להטות לה אוזן. לעצור את שטף המעשים. אפילו לא לגעת במה ששייך אל מדבר התעתועים. אפילו לא לדבר על שטף הרוגז של עולם החולין. לנתק מגע, ליום שלם, מדהרות מצעדי הזמן. להאזין – לחי העולמים. לקרוע את חוטי העשייה. להתדמות לאחד ויחיד שאינו זקוק למעשים – בורא כל עולמים. ...אלו הן מילים ספורות בעניין מהות השבת. אם אתה מעוניין להרחיב את ידיעותיך במהות מצוות השבת - איסורי מלאכה, סעודות השבת, קידוש וכדומה, אני ממליץ לך מאד על ספרי "מלכות". אפשר לקרוא או להזמין אותו דרך האתר שלי: לאתר לב הדברים