שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • הדרכות בעבודת ה'

מהו הבטחון בה’?

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

י"ב אב תשס"ו
שאלה
רציתי לשאול מהו הבטחון בה’, הרי מסביר החזו"א ב"אמונה ובטחון" (לענ"ד כמו הסבר החוה"ל) שהבוטח איננו האדם שמשליך יהבו על ה’ ואומר "ה’ יעזור" אלא הוא האדם שיודע שאין כל מקרה והוא לחלוטין נתון בידי ה’, או שה’ ירחם עליו או שלא. ואני קצת תמה, הרי משמעות המילה בטחון היא שהאדם מרגיש בטוח, רגוע, ומה כ"כ רגוע בכך שהאדם עומד לפני צרה והוא יודע שהוא בידי ה’, מה מרגיע בזה, ואם תאמר שה’ רוצה רק בטובתנו ומה שלא יקרה לאדם זה יהיה לטובה (כל מאן דעביד רחמנא...) אז אשאל ממתי האדם מצווה להתנהג ע"פ דרך הנסתר, הרי בנגלה אם לאדם קורה משהו רע בעיניו- זה רע, ולא מברכים הטוב והמטיב על צרה (למרות שבמישור הנסתר זה לטובה) ובנוסף- אם כבר החלטנו שהאדם צריך לבטוח בה’ שמה שלא יקרה- זה לטובה ע"פ הנסתר כי האדם לא יודע מה באמת טוב בשבילו, אז על מה בדיוק האדם מתפלל ומתחנן, הרי יכול להיות שהוא מתפלל על האפשרות שהיא דווקא הרעה לו, ודוגמא מעשית מימינו, שמעתי מרבנים שתושבי הצפון לא צריכים לפחד אלא לבטוח בה’, ואני שואל, למה שלא יפחדו, מי מבטיח להם שה’ יחליט לעזור להם?
תשובה
אתה שואל שאלות גדולות שבשביל לענות עליהם צריך לכתוב חיבורים שלמים. אולם אנסה לענות על רגל אחת. ראשית, שיטת החזון איש אינה מוסכמת על הכל. יש באמת הסוברים שככל שאדם בוטח בה' כך זה מביא לכך שהקב"ה יענה לצרכיו. כך כתבו חלק מן הראשונים. והרבה מן האחרונים. בנוגע לתפילה כולם מודים - גם החזון איש שהתפילה פועלת ויכולה לגרום לתשועה וקבלת בקשותינו. אתה צודק שיכול הקב"ה לנהל את העולם גם ללא עצותינו. אולם אם היה כך לא היה קשר בינינו לבין הקב"ה. הקב"ה מצפה מאיתנו שכל דבר שנעשה אנו נערב אותו ונאמין שכל מה שקורא לנו נוגע למערכת הקשר בינונו לבין הקב"ה. התפילה היא חוק שהקב"ה חקק שהעולם יתנהל על ידי שבני אדם יפנו אליו. כך העולם נהיה מתוקן יותר. ודאי שהתפלה הוא לא הכלל והחוק היחיד שקבע הקב"ה בניהול העולם. אולם זהו אחד מן החוקים המרכזיים. כמו שאבא שיש לו קשר עם בנו חלק מן הקשר מבוסס על מה שהאב עושה לבנו גם ללא בקשתו של הבן. אולם חלק מהקשר נוצר דווקא על ידי שהבן פונה אל אביו ואביו נענה לו. עצם הפנייה של הבן לאביו משנה את התיחסות האב לעניין. לפעמים יש מצב שדווקא על ידי הבקשה של הבן האב יחליט שבנתיים הוא לא נענה וכו'. יש בכך הרבה חשבונות לאב. אצל הקב"ה הכלל החזק הוא שמי שמבקש ממנו מכל ליבו הוא יענה. אם לא בתפלה הראשונה אזי בשני או בשלישית בעשירית וכו'. רק במקרים נדירים שיש עוד חשבונות הקב"ה לא נענה לתפילה. בנוגע לפחד צריך לבדוק ממה נובע הפחד. הכלל הוא שהפחד צריך לא לשתק אותנו בחיים אלא להביא אותנו ליתר עשייה ויתר עוצמה. בדרך כלל הפחד לא מוסיף חיים. הפחד משתלט על האדם וגונב לו את החיים. כך שבדרך כלל לא כדאי לפחד משום שהפחד הוא ממה שיקרה בעתיד שאנו כלל לא שולטים עליו. הפחד מהעתיד גם "גונב לנו את ההווה". אנו מפסידים מכל הצדדים. הקב"ה שולח לנו מאורעות בכדי לבחון אותנו האם אנו מסוגלים להיות אנשים גדולים כאלו שעושים דברים לתועלת ולא עסוקים בהבטחת דברים שאין לנו בהם שליטה. כאן נכנס ענין הביטחון. אנשים עסוקים מעבר למידה בהבטחת העתיד שלהם. הם משקיעים אנרגיות רבות בשביל לדאוג שלא יפגעו בעתיד. זה נובע מכך שאין להם ביטחון שמה שעומד לקרות להם זה לא במקרה אלא מכוון מאת ה' ולא יעזור כל ההתחכמויות שלנו כנגד עצת ה'. אדם שיודע שהכל בא מאת ה' הוא עושה את המוטל עליו . [השתדלות נורמאלית בפני היזק שכיח] והשאר אינו מעסיק אותו. אדם שחושב שאין עליו השגחה והכל תלוי במעשיו הוא מסכן. ראשית הוא יהיה כל הזמן עסוק בדאגה לעתידו וכך יפסיד את חייו בהווה. ומעבר לכך הוא יתבדה פעם אחר פעם ויעמוד מול מציאויות שלא חשב עליהם שהרי הרבה דרכים למקום. לסיום אני מאחל לך כעצת הפסוק "בטח בה' ועשה טוב". על יד שתבטח בה' תוכל להיות פנוי לעשות הרבה טוב. בהצלחה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il