שאל את הרב

  • הלכה
  • כוונה וחשק להתפלל

מכריחים אותי להתפלל

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

ה מרחשון תשס"ז
שאלה
אני בת 13.5 בחורה דתייה, לומדת באולפנה, אבל יש לי בעיה שאני מאוד לא מתחברת לתפילה. בבית הספר אני עוד איכשהו מתפללת, גם בשבתות אני הולכת לבית הכנסת ובחופשים אני מתפללת אבל הכל מתוך הכרח, כי אבא שלי מכריח אותי להתפלל ואני פשוט חושבת שאם הוא מכריח אותי התפילה לא שווה, אני לא באמת מתכוונת ומנסה לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי לסיים עם זה, רציתי לדעת אם זה נכון להכריח אותי, ואם התפילה "שווה" כאשר מתפללים כך? אודה אם הרב יוכל גם לצרף מקורות, אני אשמח לחקור את הנושא.
תשובה
עיקר התפלה היא עבודה שבלב ולכן ההרגשה הבסיסית שלך שאת תולה את תפילותייך בהתחברות שלך לתפלה היא הרגשה נכונה. אולם לאחר שבית המקדש נחרב וההרגשה של קרבת ה' אלינו התעמעמה ואנו לא מוצאים בתוכנו צורך טבעי ומתפרץ להתפלל אל ה', חכמים תיקנו זמנים ונוסחים לתפלות. מצד אחד זה מאד מסובך להתפלל משום שאומרים לך. אבל מצד שני ההרגל להתפלל הוא עדיף משום דבר. ומה עוד שמתוך מה שאדם מתפלל בצורה כפייתית קצת אנו מקוים ומאמינים שזה יביא אותו מידי פעם לרצות להתפלל. בכל אופן בנוגע לך מכיון שאת בת כמות התפלה שאת חייבת היא פחותה מאשר בן. דווקא על הבנות אנו סומכים שהתפלה תבוא להם גם אם לא יכניסו אותם למסגרות. אני מציע לך להתפלל את המינימום ההלכתי. ומצד שני כל פעם לקחת חלק אחר מהתפלה, ללמוד עליו ולנסות להתחבר אליו. סתם כך להיות רגל על רגל ולומר לעצמך לא בא לי להתפלל זה לא רציני. זה אומר שאת לא מנסה להתחבר לתפלה. אם את תראי בגרות בנושא זה קודם כל כלפי עצמך, אני מאמין שגם אביך יכיר בכך והוא ילך איתך ויעזור לך שתצליחי קצת יותר ליגוע בתפלה ולהתחבר אליה. תתאמצי ותצליחי.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il