ראשית, ברצוני להודות לרב על שיעוריו בהם השתתפתי במסגרת מסוימת באופן קבוע. השיעורים תרמו לי רבות לאהבת התורה ונהנתי בהם מאד. על כך תודה רבה לרב. ישנן הלכות שנפסקו ע"י חז"ל, אשר פסיקתן היתה מבוססת על תיאוריות מדעיות, או על עובדות מסוימות שהיו מקובלות בתקופתם. כיום אנו יכולים לדעת שההנחות הראשוניות, אשר מהם הוציאו דבר הלכה אינן נכונות או מדויקות עפ"י המדע המקובל כיום. האם ישנה סמכות לחכמים ולפוסקי ההלכה כיום לשנות את דבר ההלכה כיוון שהמדע התפתח וההנחות שונות, או שעלינו לשמור על פסקי ההלכה כמות שהם? (למשל הדוגמא שלמדנו עם הרב לגבי הריגת כינים בשבת) שאלה זו התחדדה אצלי יותר, כאשר למדנו עם אחד הרבנים, שלחז"ל היתה רוח הקודש בפסיקותיהם, ולכן אין לגדולים שבדורינו לפסוק אחרת מהם. (הוא נתן את הדוגמא של "טרפה" כמדומני, שעל אף שאנו יודעים שהיא לא מתה תוך שנה, נשארת לה ההגדרה של טרפה וכל ההלכות חלות עליה) הוא התבסס בין השאר על דבריו של הרב קוק זצ"ל, שאמר שהמדע הוא בגדר ספק. לכן מסקנתו היתה שאין לנו רשות בכלל לשנות מפסיקת חז"ל. האם יש לחוש לעניין של רוח הקודש אצל חז"ל או שמא יש להקשיב לההתפתחות המדע ולפסוק כפי שאנו מבינים את הדברים כיום, מדוע?

אמנם המדע הוא בגדר ספק אולם גם המדע עליו הסתמכו חז"ל בימיהם אף הוא בגדר ספק. לדעת הרמב"ם ובנו הסתמכותם של חז"ל על נתונים מדעיים בזמנם אינה תורה. חכמה בגויים תאמין (לא בוודאות מוחלטת) תורה בגויים אל תאמין. הלכות, סייגים, תקנות - כל אלו תורה ובהם סמכות חז"ל היא בלתי מעורערת. אך הנחות מדעיות אינן תורה וגם חז"ל לא התכוונו לתת להם מעמד תורני. הרמב"ם עצמו מביא בספר משנה תורה נתונים מדעיים (כגון על גודל השמש) על סמך המדע בימיו. בימינו המדע קובע נתונים אחרים. הגדרת הטרפות אינה תלויה בהנחות מדעיות. התורה דרשה מאתנו להיות אנשי קודש ולכן הגבילה אותנו באכילת בשר. וכל מה שנחשב בזמן מתן תורה וחז"ל כטרף אין לאוכלו גם היום גם אם יתברר לנו שהוא יכול לחיות. ההגבלה נשארה במקומה. בהלכות רוצח קובע הרמב"ם שבי"ד לא ידון רוצח טרפה אלא לפי קביעת הרופאים בימינו. כי חיי אדם בתנאי הרפואה שלנו היום אינם דומים לחיי אדם בעבר.