במהלך עבודתי החלקתי במדרגות המפעל, לאחר כמספר ימים שראיתי שהכאבים מתגברים והמעסיק שלי אינו מתכוון ואף מסרב להפנות אותי לרופא פניתי לחדר מיון, לאחר ששכבת מספר ימים בבית הגעתי למעסיק שלי עם החשבון מחדר מיון וכן מכתב שבו אני מבקש אותו לקחת אחריות למקרה ולשלם את עלות חדר המיון וכל טיפול שאזדקק. תגובת המעסיק הייתה קריעת המכתב מול העיניים, והוא אמר לי "אתה לא עובד כאן יותר". לאחר דין ודברים שלא הועיל, ובעת התשלום האחרון המעסיק החתים אותי על כך ששילם לי את מה שהגיע לי עבור שכר עבודה בלבד, מעבר לכך סירב לתת לי את פרטי חברת הביטוח מאחר ומדובר בעבודה שלא דווחה בספרים ולכן קל לו למעסיק להתחמק כי הוא יודע שאני לא יכול לעשות הרבה. מעבר לכך חשבון המיון טרם שולם על ידו למרות שקיבל את החשבון וחלף מאז הרבה זמן. ולפיכך שאלתי על פי ההלכה מה מידת אחריותו של מעסיק על פציעה של עובד ומתן פיצוי בגין אבדן ימי עבודה ובכלל (מדובר במעסיק יהודי שומר תורה ומצוות)?

תשובתנו מתבססת על העובדה שהנזק שנגרם לך במהלך העבודה, לא נבע מאי תקינות המדרגות, כלומר, לא מפשיעת המעביד. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קעו, מד) הביא הרמ"א מחלוקת לגבי אחריות המעסיק על שילוחו ששלחו בחינם האם חייב באונסים שנגרמו לגופו במהלך השליחות, אולם ברור שאם משלם לו, דינו כשוכר ופטור מאונסים שנגרמו לעובד. זה מעיקר הדין, אולם בזמננו נהוג שחיוב במעסיק לשלם לביטוח לאומי או לחברת ביטוח סכום המיועד לביטוח נזקי עובדין, ועל כן אם ביטח אותך חייב לשלם. אולם לפי דברך שהתשלום על עבודתך לא היה רשמי תלוי מה סוכם בינהם מראש, במידה והתנת שהמעסיק לא יפריש תשלומים לביטוח לאומי ודאי שהוא פטור. וגם אם לא דובר על כך וידעת שהמעסיק אינו מפריש נראה שמחלת על זכות זו בשל התועלת שיש לך בהסדר זה של אי דיווח, ועל כן הוא פטור. לגבי תשלום על אובדן ימי עבודה - פסק הרמ"א (שו"ע חושן משפט שלג, ה) שאין המעסיק משלם על מחלה או כל אונס אחר שמחמתם נעדר הפועל מהעבודה. זהו מעיקר הדין, אשר כפי שציינו לעיל לגבי המנהג של תשלום דמי ביטוח אותו דין יהיה גם כאן לגבי תשלום על אובדן ימי עבודה. הרב דוד בר שלטון.