בד"צים - החמרה או מידת חסידות?

עד עכשיו היינו אוכלים בבית כל בשר ברגע שהיה לו הכשר של רבנות כל שהיא. אנחנו שומעים ממקורות שונים על בעיות שונות בהכשרים מסויימים ומצד שני כאלה שאומרים שרוב עניין הכשרויות הוא כסף ופוליטיקות, ומתלבטים מאוד האם להתחיל לקנות רק הכשרים מסויימים. על איזה הכשרים כדאי להתחיל לסמוך, בשאר הכשרויות (בלי להכנס לשאלה של חלק) מה ההבדל ביניהם, האם לקנות מחברות כאלו ובד"צים למיניהם זו מידת חסידות, או החמרה שיש לה מקום לכל ירא שמים?

ראשית כל, מי שדואג לכשרות המאכלים הנכנסים לפיו חיב גם להימנע מדבורים לא כשרים היוצאים מפיו. הוצאת שם רע חמורה יותר משאלות הכשרות!. כל דבר נדון לגופו. לדוגמא, מי שמהדר בבשר בקר חלק (בעופות אין ההגדרה המקובלת של "חלק" תופסת) יעדיף תוצרת חלקה הן של הרבנות והן של בד"צ מוכר ומוסמך. (יש בדצים מזויפים! כגון שמן המשחה וכדו'). מי שסבור שעופות שפותחים את שוקיהם מהודרים יותר (דבר זה אינו מוסכם על הפוסקים) יעדיף תוצרת כזו (מחירה כפול!). בירקות ופרות אין הבדל בין הכשרויות, חוץ ממי שאינו סומך על היתר המכירה בספיחין של שנת השמיטה. גם כאן מה שנזרע בשישית או באזורים מסוימים אין בו איסור ספיחין. בתפוד למשל תהיה תוצרת מיוחדת מתחום עולי מצרים דרומית מערבית לאשקלון. בקיצור כל נושא צריך לימוד וגישה נקודתית עניינית ולא בד"צ כזה או אחר.