אני ואימי בתהליכי תשובה. יש לי שני אחים, שדי התרחקו מהדת לצערנו. אחד מהם כבר לא מאמין, השני יותר מאמין, אך עדיין לא שומר מצוות. זה שלא מאמין, בן 25, גם לא מכבד את אמי. היא לא בקו הבריאות, והוא די מזלזל בה ומקלל. אמרתי לו שהוא צריך לכבד אותה וכו’ ושזה עוון גדול - אך זה לא עזר. הוא מצפה שהיא תבשל, תכבס וכו’, ובמקום לעזור בא בטענות. יש לו חברה שאין לה יראת השם, בלשון המעטה. כשהם היו יחד בשבת אצלנו, אז לפני "המוציא" שהוא עשה הוא נטל ידיים, בקושי. היא אמרה שזה לא משנה אם נוטלים פעמיים על כל יד ולא שלוש, זה די הכעיס אותי. הוא אמר לי שאני לא אכפה עליו כלום. מצד שני זה לחם שגם אני אוכלת ממנו, והוא אמור להוציא אותנו ידי חובה. הוא די אטום, וקשה לדבר איתו. אימי רוצה שהוא יעשה קידוש כדי לקרב אותו למצוות. האם זו הדרך? הוא בקושי מוכן לשים כיפה. אני לא יודעת מה לעשות, איך לחזק אותו מבחינה רוחנית. מה לעשות?

עם כל הכאב שאת נמצאת בו אימך צודקת. בגיל מבוגר אי אפשר ללכת בדרך של כפייה ותוכחה. אם אין אמונה גם לא יתכן שיהיה קיום מצוות. מה שאימך דורשת ממנו לקיים מצוות כשהוא נמצא בביתה זה הגיוני. אימא רוצה לשמור על אוריה המתאימה לביתה. כל עוד הוא גר בבית ניתן לתבוע ממנו כבוד להתנהגות בבית. אם לא מוצא חן בעניו שיעשה את ההנהגות שלו כשהוא מחוץ לבית. באופן כללי נראה לי שניתן יותר לדבר אל ליבו בדברים הנוגעים למוסר אנושי פשוט. בו ראוי שתפתחו מערכת יחסים נורמאלית ולא מערכת שהוא רק רוצה לקבל עוד ועוד ולא מוכן בשום דבר להשקיע במשפחתיות. הקב"ה יושיע אותנו וכל הדור יחזור בתשובה שלמה.