ידוע לי שהכעס הוא חטא גדול מאוד. ושאלתי אם הכעס הוא חטא כל כך גדול מדוע מצויין בתורה שהשם כועס על בני ישראל, או ש"חרון אף" (המילה המקראית לכעס) שונה במשמעות שלה מכעס רגיל, אם כן מה ההבדל?

הקב"ה אינו גוף ואין לו דמות הגוף, ולכן כל התארים שנאמרו בתורה אינם מצידו אלא מצד ההתגלות אלינו בעולם. למשלם אם נאמר שה' גיבור אין הכוונה שיש לו הרבה כח פיזי, אלא הכוונה היא שהקב"ה עושה מעשים בעולם, שכשבני אדם עושים מעשים כאלו זה סימן שיש להם הרבה כח והם נקראים גיבורים, ולכן אנו מכנים גם מעשים כאלו של הקב"ה "גבורה". כך ביחס לכעס, כאשר אנשים כועסים הם מענישים, ולכן כאשר ה' מעניש, התורה משתמשת בלשון בני אדם ואומרת שה' כועס, אע"פ שלקב"ה אין כלל רגשות, ובכלל לא שייך אצלו כעס.
הרב יאיר וסרטיל