שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות

אדם שלא יודע מי אביו

undefined

כולל דיינות פסגות

י"ד סיון תשס"ח
שאלה
מהי ההגדרה ההלכתית לאדם שלא יודע מי הוא אביו?
תשובה
משאלתך מובן שלא ידוע מי הוא אביו של אדם זה אבל ידוע מי היא אימו, אם כן, התשובה תלויה מה האם אומרת. להלן עקרונות התשובה אך למעשה יש לגשת לברור בבי"ד הרבני האזורי! 1. אם אימו אומרת לכשר נבעלתי הוולד כשר אפילו ברוב פסולים, ולכהן צריך תרי רובי. 2. אם האם לא יודעת אם נבעלה לכשר, הוולד ספק ממזר אלא אם כן יש רוב כשרים, ולהינשא לכהן צריך תרי רובי. 3. כל זה בפנויה, אך אם האם הייתה אשת איש הוולד כשר, משום שרוב בעילות אחר הבעל. אומרת האם לכשר נבעלתי: הגמ' מסכת כתובות (דף יג.) אומרת: "היתה מעוברת, ואמרו לה מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ור' יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה". נחלקו התנאים במשנה זו באישה רווקה שנמצאת מעוברת ואומרת שנבעלה לאדם כשר האם היא נאמנת, כל הדיון במשנה הוא על האישה עצמה אם היא כשרה להנשא לכהן או שמא נבעלה לפסול ונפסלה לכהונה, על גבי זה צריך לדון מה דין הוולד, האם הוא שאין לו חזקת כשרות מחמת עצמו גם כן כשר לדעה המכשרת או שמא האם כשרה אבל הוולד נחשב כספק ממזר ואינו יכול להינשא לכשר (צריך ג"כ לדון גם על הצד שהוולד כשר, אם נולדה בת האם היא מותרת להינשא לכהן או שמא בכהן הדין שונה). הגמ' (שם:) ממשיכה את הדיון: "א"ר יוחנן: לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה, לדברי הפוסל בה - פוסל בבתה; ורבי אלעזר אומר: לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה. אמר רבה: מ"ט דר"א? בשלמא איהי אית לה חזקה דכשרות, בתה לית לה חזקה דכשרות". יוצא שיש מחלוקת לגבי הוולד, ויש לברר עכשיו כמי ההלכה גם לגבי כשרות האם וגם לגבי כשרות הוולד. הגמ' מסכת קידושין (דף עד.)אומרת: "אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי. מאי בדוקי? אילימא שבודקין את אמו ואומרת לכשר נבעלתי - נאמנת, כמאן? כרבן גמליאל, תנינא חדא זימנא! דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה מה טיבו של עובר זה? אמרה להם מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים: נאמנת, ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין; ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל! חדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה. הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, אלא למ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה, אבא שאול מאי אתא לאשמועינן? דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל, דאי מהתם, ה"א התם דרוב כשרין אצלה, אבל היכא דרוב פסולין אצלה - אימא לא, צריכא. אמר רבא: הלכה כאבא שאול". אם כן, הלכה למעשה, אבא שאול פוסק כרבן גמליאל שהאם נאמנת לומר לכשר נבעלתי גם ברוב פסולים וכן כרבי יוחנן שגם הוולד כשר וכן נפסק בשו"ע (אבן העזר סימן ו סעיף יז): "פנויה שראוה שנבעלה לאחד, והלך לו הבועל ואמרו לה: מי הוא זה שבא עליך, ואמרה: אדם כשר, הרי זו נאמנת. ולא עוד אלא אפילו ראוה מעוברת, ואמרו לה: ממי את מעוברת, ואמרה: מאדם כשר, הרי זו נאמנת ותהיה (היא ובתה) מותרת לכהן". ויש להוסיף שלכהן צריך תרי רובי, שו"ע (שם): מותרת לכהן. בד"א, כשהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים, או בקרנות שבשדות שהכל עוברים שם, והיו רוב העוברים שם כשרים, ורוב העיר שפירשו אלו העוברים ממנה כשרים, שחכמים עשו מעלה ביוחסין והצריכו שני רובות. אבל אם היו רוב העוברים פוסלים אותה, כגון עכו"ם או ממזרים וכיוצא בהם, אע"פ שרוב המקום שבאו ממנו כשרים, או שהיו רוב אנשי המקום פסולים, אע"פ שרוב העוברים כשרים, חוששין לה ונאמר: למי שפוסלת אותה נבעלה, ולא תנשא לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא. וי"א דבאומרת: לכשר נבעלתי, בחד רובא לכתחלה מכשירין, ובדיעבד, אפילו ברוב פסולים. אם האם לא יודעת למי נבעלה: כתב השו"ע (אבן העזר סימן ד סעיף כו): "פנויה שנתעברה וילדה, אם אינה לפנינו לבדקה או שהיא שוטה או אילמת, ואפי' אם אומרת: של פלוני הוא ואנו מכירים באותו פלוני שהוא ממזר, אין זה הולד אלא ספק". יש לציין שגם במקרה שאין האישה אומרת למי נבעלה אם כל העיר כשרים ואין אפילו פסול אחד אז הוולד כשר, וכן אם ידוע שהבועל בא אליה (ולא היא הלכה אליו) אם יש רוב כשרים אז הוולד כשר. אם אימו היתה אשת איש: כתב הרמ"א (שם), "הגה: ודוקא פנויה. אבל אם זנתה תחת הבעל, אפי' אומרת: של פלוני הוא, והוא ממזר, אין חוששין לדבריה, דתולין שאומרת עליו (פסקי מהרא"י סימן ל"ז וכן כתב בנימין זאב). רוב בעילותיה בבעל, וכשר, ומותר בקרובי אותו פלוני" בברכה, הרב אברהם זרביב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il