האם יש ממש בפסיקה של רבנים נגד הציונות, בבחינת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", או שאין מקום לחשוש כלל לשיטתם?

"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" נאמר על מחלוקות שהוכרעו כבר בדורות קודמים, שאז ניתן לומר שיש אמת גם בצד שלא הכריעו כמותו. לעומת זאת, במחלוקת שאנחנו עדיין בתוכה, אין אומרים כלל זה. בויכוח כזה אנו אוחזים בדעה שהצדק עמנו, יש לנו הוכחות וביסוסים על כך. מובן שאין לזלזל ברבנים שסוברים בשונה מאיתנו, ויש לכבדם כפי שאנו מצווים ביחס של כבוד כלפי כל תלמיד חכם.