שאלה זו אולי איננה כ"כ שאלה הלכתית, אלא יותר השקפתית. אני מנסה להבין, מה הדבר, בעומק, שאיש מחפש באשה? למיטב ידיעתי, האשה מחפשת באיש את הבטחון. איש שיתן לה בטחון, שידאג לשלומה ולכלכלתה וכו’. ולשם כך היא תמיד מבררת אם היא מוצאת חן בעיניו וכדו’. האיש מעניק לה בטחון, אך מה הוא מקבל בתמורה? מה הדבר שחסר לו שהאשה נותנת לו? מה הוא מחפש אצל אשה? שלא יובן לא נכון, ברור שהאיש חסר, הרי כולנו חפשנו או מחפשים את בת זוגנו. יש בזה נפ"מ לנשים, שיבינו מה הבעל מחפש ואם הוא נפגע ממנה שתבין מה עשתה ותתקן, כמו שהבעל צריך להכיר את אישתו ואת אשר היא מבקשת, וידאג לא לפגוע ואם פגע אז לתקן.

נכון הוא שבעבר הנשים היו תלויות בגברים מבחינות רבות, וגבר העניק לאישתו הגנה ופרנסה ובית ועוד, ולכן האישה חפשה בעל כדי להשען עליו ולמצוא בו את ביטחונה. אולם היום הדברים השתנו לטובה, וברוך ה' רוב הנשים כבר אינן מאויימות ואינן צריכות את הגנת הבעל. הנשים היום יותר משכילות מבעבר וממילא גם יכולתן להתפרנס בעצמן גדל, והצורך שלהן בבעל מסיבות אלו הולך ופוחת. אולם צריך להבין שזו הייתה רק הסיבה החיצונית שבגללה האישה חיפשה את האיש ולהפך. נכון הוא שגם בעבר וגם היום כל אחד מבני הזוג "מקבל" משהוא מבן/בת הזוג, אבל לא זה הדבר המרכזי שקושר אותם אחד לשני. מה שכל אחד מקבל מהשני זה לא את הביטחון והפרנסה או העזרה בניהול משק הבית וגידול הילדים או כל תועלת חיצונית אחרת, אלא את בן הזוג עצמו. הן האיש הן האישה אינם מושלמים. בתוך תוכם הם מרגישים שצדדים רבים של החיים שלהם לא יכולים לבוא לידי ביטוי ולקבל משמעות אמתית מבלי עזרה של בני המין השני. חכמינו רמזו זאת באומרם כי מי שאין לו אישה אינו קרוי אדם. כלומר, אין הוא אדם שלם, אלא חצי אדם. וכדי להשלים את עצמו הוא זקוק לנשמה התאומה שלו שתבנה ביחד איתו את החיים. אז מה מקבל האיש מהאישה? אותה בעצמה. ואין דבר יותר יקר ממנה. רק לאחר שמבינים שהיסוד של הקשר בין איש לאישתו הוא לא מה שהם מקבלים זה מזו, אלא מה שהם יוצרים ובונים בעצם החיבור שלהם יחד, יש מקום לראות גם את התועלת המעשית, כביטחון ופרנסה וכד' כלים המסייעים להחיזוק הקשר. ראייה זו של הקשר בין איש לאישתו מחייבת כמובן מבט של הערכה וכבוד כלפי בן/בת הזוג. לא ניתן לשמור על קשר אמיתי בין בני זוג בלי לשמור על הערכה שלהם אחד לשני, הערכה שלהם לזה שמשלים את חייהם. כמובן שמי פוגע באחר צריך לתקן - ועיקר התיקון הוא על ידי ראיית החיוב שבאחר, ומתוך כך הוא יבוא להעריך אותו יותר ולכבד אותו יותר. ובעניין זה אין הבדל בין גברים לנשים. שני בני הזוג צריכים להשתדל להתבונן על בן זוגם בעין טובה, ולהדגיש תמיד את הטוב שבבן זוגם ועל ידי זה יוכלו לתקן אם פגמו או פגעו.