ידוע הדבר שמיעוט שאינו מצוי אינו צריך בדיקה ולא כלום. ומקובלת היום הדעה שמיעוט המצוי הינו 5%-10% אף שיש מקלים החל מ40%. אם כן, איך יתכן שבספרים העוסקים בכשרות מצריכים בדיקה באורז, עדשים, חומוס, קמח לבן ועוד ועוד, בעוד שידוע לכל שאין מוצאים בהם אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. האם אוכל בבקשה לקבל ממכון התורה והארץ טבלה\מסמך המסכם את אחוז הנגיעות שישנו בכל מוצר כדי שאוכל לדעת מה צריך לברור ומה לא? (נ.ב. איני עם הארץ ב"ה ואם הרב חושב שאין ראוי שהשאלה תתפרסם אשמח אם בכל זאת הרב ישלח לי תשובה למייל)

תחילה יש לדון כיצד מודדים את אחוזי הנגיעות, האם יחסית לגרגירים, או גרגירי קמח, דהיינו כיצד מודדים 5% להגדירו כמיעוט המצוי, האם מחבילות הרגילות באכילה או לפי משקל או נפח, יש לזכור שהכל נלמד מבהמות שבהם הולכים לפי יחידה של בהמה, האם בהמה זו יש בה נגיעות או לא, ולא הולכים לפי משקל המצאות הנגע. אם מודדים לפי חבילות קנייה, הרי שבעדשים וקמח רגיל שבעשרים חבילות ימצא חרק אחד (5%), אמנם באורז הדבר תלוי בסוג האורז ומקום אחסונו, שם יש פעמים שאפשר למצוא עשרים חבילות נקיות, אולם הדברים תלויים הרבה במשתנים שכתבתי. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי