האם נס החנוכה היה ניצחון מדיני, שהביא ליסוד ממלכה יהודית במשך כ-200 שנה, או שהיה זה ניצחון הרוח של תורת ה’ על תרבות יון הרשעה שנכפתה עלינו?! חכמי ישראל שתיקנו את נוסח התפילה, כתבו : "בימי מתתיהו ... חשמונאי ... כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך...עמדת להם בעת צרתם... וכו’. נמצא שהמלחמה היתה מלחמת תרבות של האמונה נגד ההתיוונות והכפירה, ובמלחמה זו ניצח האור את החושך, ועל זה יש לחגוג ולשמוח! הנצחון המדיני היה רק פועל יוצא של הנצחון הרוחני.

באמת אין סתירה בין שני הדברים שכתבת. נס חנוכה היה ניצחון מדיני וגם תרבותי-רוחני. בהשפעת התרבויות הנוכריות התרגלנו לחשוב כאילו אין קשר בין עצמאות לאומית ומדינה לבין ערכי הרוח והאמונה, וכאילו אפשר לשמור ולהפיץ ערכים של צדק ומוסר ואמונה גם בלי מדינה. אבל זו טעות. ההופעה הלאומית של ישראל אינה עניין מנותק מאמונתם. וניצחון הרוח הוא בא לידי ביטוי בהופעתם הלאומית של ישראל. ודווקא כאשר עמדו החשמונאים להלחם מלחמה רוחנית, הם יצאו למערכה על עצמאות לאומית-מדינית, מפני שהם הבינו שהדברים קשורים אחד בשני. עולם הרוח והערכים לא יהיה שלם כל עוד ישראל נתונים לשליטת האומות וחסרי עצמאות מדינית, ולכן המלחמה על האמונה ועל הערכים היהודיים, היא היא המלחמה על עצמאותם של ישראל. מסיבה זו מדגיש הרמב"ם כי תקנו את חג החנוכה כיון שחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה, שכן חזרת מלכות ישראל אינה עניין של חיים נוחים יותר, אלא עניין של מצווה, אמונה וערכים. הופעת התורה באומה החיה כאומה עצמאית בעלת תרבות משלה ומדינה משלה, הוא הנס של חנוכה ועליו אנו מודים. חנוכה שמח.