ראיתי שהרב כתב: מבחינת ההלכה, אם בקומה ראשונה של בית מגורים יושבים מחבלים, צריך לפוצץ את מקום מושבם גם אם כתוצאה מכך הבית יקרוס וימותו אזרחים רבים. מה המקור לכך במקרה שהם לא אשמים והמחבלים מתבצרים שם נגד רצונותיהם? והאם הדין כך גם ביהודים שגרים שם ומחבלים מתבצרים באחד הקומות?

היסוד הוא שבמלחמה מותר לעם המותקף להשיב מלחמה שערה וגם אם בצד השני עלולים להפגע אנשים שאין להם שייכות למלחמה, שנקראים היום "חפים מפשע", זה לא מהווה עילה שאנו נסכן את החיילים שלנו שילכו לחפש עם פינצטה בדיוק את המחבלים בקומה הראשונה או השניה. אם יש לנו יכולת לא לסכן את החיים שלנו ולהוריד את הבית ממרחק, יש לעשות כך, ולא לסכן את החיילים. מי שמסכן את החיילים מתאכזר לבני עמו. העם הזה פתח מלחמה כנגדנו, ומותר לנו להשיב. המקור הוא שיטת המהר"ל בספרו גור אריה בפרשת וישלח, שם הוא דן מהו היסוד ההלכתי לכך ששמעון ולוי יחריבו את כרך שכם כולו. הרי לכאורה שכם וחמור הם חטאו נגד בני יעקב אז למה הם הרגו את כולם? הוא קורא לזה פעולת גמול מלחמתית, זאת הייתה פגיעה של שלטון של עם אחד בשני ולא עבריינות פרטית. זה לא אומר שצריך לפגוע סתם באנשים שלא שייכים כלל למלחמה, פה מדובר שהם נמצאים באותו הבית, ולא צריך לסכן את החיילים שלנו כדי להוציא את המחבלים בפינצטה אלא להוריד את הבית. ההתחשבות על חשבון החיילים, לקוחה מהעולם הנוצרי שיש להם רחמנות צביעותית: "מי שנתן לך סטירה בלחי אחת, תן לו גם את הלחי השני" כמובן שהם לא מקיימים את זה. זה נגד הטבע האנושי. לצערנו הרב יש מי שרוצים למנוע מעם ישראל התגוננות, במסווה של רחמנות שלא במקום הנכון, ומסכנים את החיילים שלנו. לגבי יהודים, זו בעיה אחרת, אם חלילה יש דבר כזה צריך לבדוק את המקרה לגופו. פגיעה סתמית בחף מפשע