שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • זוגיות

זוגיות

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

ז ניסן תשס"ט
שאלה
אני מאד מאד קשורה לבעלי-נשואה שנה וחצי+ילד. בעלי עובד ולומד מ8 עד 7 עם שעה מנוחה. כל פעם שהוא רוצה/צריך לנסוע אני לוקחת את זה קשה וכמעט תמיד אנחנו רבים יש לציין שזה לאקורה הרבה בכלל ובדרך כלל אנחנו מסתדרים מעולה עם המון הבנה ואהבה. זה מאד קשה והורס מה אני יכולה לעשות כדי לקחת את זה יותר בקלות? חשוב לומר שזה בגלל שקשה לי להיות בלעדיו ולא משהו אחר.. אשמח לעזרה.
תשובה
שלום רב: ראשית חשוב מאד שתקחי את הדברים בפרופרציה. כפי שאת אומרת בדרך כלל יש הבנה בינכם. אם כן אל תתני ליוצא מן הכלל להקרין על הכלל. גם היוצא מן הכלל בעצם נובע מהקשר החם שבינכם. את כל כך אוהבת אותו שכל מרחק גורם לך למתח. המריבה נובעת מאיזו שהיא מחשבה שתרוויחי משהו מן המריבה. תחשבי מה את מרויחה. האם זה משהו שנוגע לתשומת לב. קשה לך להסכים לכך שהוא נוסע וכאילו לא קורה דבר. את רוצה להרגיש שגם לו זה קשה המרחק. אם זו סיבת הכעס את צריכה להסביר לו זאת. את תשומת הלב הוא יכול להעניק לך בדרך יותר מוצלחת מאשר מריבה. אולם הוא צריך להיות מודע לכך. יתכן שמריבה היא איזשהו ניסיון לשנות את החלטתו. אולם כפי שאת כותבת מדובר גם על נסיעות שגם את יודעת שהוא צריך לעשות אותם. אם כן תנהלי דוד שיח בינך לבין עצמך האם באמת יהיה שינוי החלטה כתוצאה מהמריבה. בעבירות באות במקום שיש היסח הדעת. בכל פעם שעומדת להיות החלטה על נסיעה את צריכה להתכוננן ליום זה. את צריכה לחשוב מראש ולראות את הנולד. את צריכה לבוא חמושה ליום זה. את צריכה זכור כמה לא טוב היה לך בפעם שעברה שרבת כשרצה ליסוע. יתכן שאת יכולה לכתוב לעצמך בצורה תמציתית מדוע זו רוח שטות לריב על דבר מעין זה. בכל פעם שעומדת להיות נסיעה בערב שלפני הנסיעה ובבוקר תקראי את האיגרת שכתבת לעצמך. כל טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il