ישיבת בנים ובנות ביחד במקום בילוי

יש לי שני נושאים לשאול עליהם: 1. א. האם מותר לשבת קבוצה של בנים ובנות ביחד במקום בילוי, כשרמות הדיבורים במקום הן לא נמוכות ואין קלות ראש? ב. יש הבדל אם יושבים שם מספר בנים ושתי בנות לבין שיושבים שם מספר בנים ומספר בנות? ג. לגבי יחוד, האם מותר לשבת 5 בנים ושתי בנות? ד. לי הפריע מאוד שאנחנו יושבים בנים ובנות ביחד ומאחר שחשבתי שגם לשתי הבנות שמגיעות בעיקר זה מפריע התקשרתי אליהן לברר/להעיר אותן לעניין,אחת מהן אמרה שהיא תמשיך לבוא, מאחר שתמיד יהיו שם בנים(המקום הוא של בן מסוים) האם נכון לנסות לשכנע אותה למה זה לא טוב לה ושזה אסור מבחינה הלכתית?(אם זה אסור כמובן) 2. א. למה אנחנו מתפללים לה’? למה הוא צריך את התפילות שלנו? ב. למה ה’ לא עונה לכל הבקשות ולפעמים עונה לרשעים ולפעמים לא עונה לצדיקים? ג. טענה שהעלה בפני חברי הדתל"ש-את התורה והמצוות ה’ נתן לפני יותר מ2000 שנה אולי היום כבר לא רלוונטי לשמור שבת,או חלק מהדרכים לשמור שבת, לדוג’ פעם להדליק ה’ היתה מלאכה כי זה היה קשה אבל היום זה כלום,אז למה שלא יתירו היום? וגם למה אסור להשתמש בפלאפון בשבת,כשלוחצים אל המקשים אין שום מעגל חשמלי שנסגר ואין שום ניצוץ שנדלק מכיון שהיום פלאפון ועוד הרבה דברים אחרים מופעלים ע"י לוח אלקטרוני שלא נסגרים בו מעגלים חשמליים? ד. איך אפשר להגיד שיש השגחה אלוקית בכל דבר, אפשר להגיד שה’ ברא את הטבע והטבע מתנהג כמו שה’ ברא אותו אבל כבר לא יעזור להתפלל אל ה’ על הטבע? ה. כנ"ל אצל בני האדם אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו רוצים? ו.איך אני יכול לעזור לחבר שלי שכבר דתל"ש ואני מכיר אותו ויודע שזה לא האמת שלו,אבל אין לי תשובות לכל הטענות שלו כי אני עוד ילד והוא לא רוצה ללכת למישהו שיעזור לו כי הוא חושב שזו הדרך הנכונה בשבילו(יש איזה רב שאני אוכל לשבת וללמוד איתו איך לעשות את זה? אולי במכון מאיר או משהו כזה?) אני מקווה שהבהרתי טוב את השאלות וסליחה שהארכתי ותודה על הקדשת הזמן שלך בשבילי.

1. א. כל ישיבה של בנים ובנות במעורב יש בה בה בעיה. במקום שמדובר על התכנסות גדולה לשם תפלה היא אסורה וצריך בניית מחיצה. בהתכנסות גדולה אחרת גם צריך לעמוד בצורה נפרדת משום שיש חשש שמא הדברים יגיעו לקלות ראש. במה שאתה מתאר אם זו ישיבה סתם בשביל הכיף אין להתיר. אם זה לצורך דברים ענינים היא כשלעצמה לא אסורה אולם כל מקרה צריך לדון לגופו. ב. אין הבדל בין מספר הבנים והבנות. במקום שיש הרבה בנים ובנות ולא מקפידים על הפרדה יש בכך חומרה יותר ולא קולא. במקום שיושבים נפרד כשיש ריבוי בנים ובנות יש בכך קולא. ג. כשיש 5 בנים שמתנהגים כראוי אין איסור יחוד. ד. השכנוע של הבת תלוי בהערכה שלך האם יביא תועלת. 2.א. כל הבריאה שהקב"ה ברא אותנו היא חסד שעושה הקב"ה איתנו. חלק מן החסד הוא שככל שאנו נהיה קשורים אליו יותר ודבקים בו כך יהיה לנו טוב יותר. אחד מן החסדים שהקב"ה עושה איתנו שהוא נותן לנו מתנה גדולה שהיא הזכות להתפלל לפניו וכך להתקרב אליו וזכות ביותר טוב ובכה שתחול עלינו. ב. כל תפלה היא מקדמת אותנו ומקרבת אותנו לקב"ה הערך של התפלה הוא בעיקר בכך שהיא כשלעצמה הוסיפה לנו. כשאנו מבקשים מהקב"ה בתפלה אנו מבקשים לפי מה שנראה בעיני רוחנו כדב שהוא טוב וראוי לנו. אולם מעבר למה שנראה לנו הקב"ה יש לו עוד חשבונות והבנות שעל פיהם הוא מנהיג את עולנו. לפעמים הקב"ה לא עושה לפי מה שאנו מבקשים משום שהוא חושב שיותר טוב יהיה לנו ועולם כולו אם יפעל לפי התוכנית שלו ולא לפי התוכנית שלנו. לפעמים הקב"ה לא מקבל את תפילתנו משום שהוא רוצה שנמשיך להתפלל אליו עוד הרבה תפילות. אם הקב"ה היה עונה לנו מיד על כל תפלה היינו ממעטים בתפלות והדבר הכל כך גדול שנקרא קשר לקב"ה על ידי תפלה היה מתמעט בעולם. ג. החבר שלך צודק שאי אפשר לקחת תורה שהיא מלפני אלפיים שנה ולעשות אותה כמו שעשינו לפני אלפיים שנה. לצורך כך הקב"ה נתן גם תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה. תורה שבכתב היא התורה הקבועה והרלווניטית לכל הדורות כמות שהיא. התורה שבעל פה היא הכוח של חכמים להתאים את התורה שבכתב לשינוים שיש במשך הדורות. לא פסק מעם ישראל רצף של חכמי תורה שבעל פה שליוו את עם ישראל והתאימו את התורה למציאות המשתנה. זה היופי שבתורה שהיא גם תורה עתיקה מאד ומצד שני גם תורה שמתאימה את עצמה למציאות המשתנה. ב"ה גם בימינו יש רבים שמצליחים בחיהם לגשר בין ישן וחדש. ניתן להיות אדם ירא שמים ומדקדק במצוות ושייך למודרנה במיטבה. לגבי השאלות על שבת ואיסור חשמל בשבת. השאלה הזו עלתה על שולחן תלמידי החכמים מה האיסור בהפעלת חשמל. הדעה הרווחת היא שאם יש חוט להט זה נחשב כהבערה שהיא אסורה מהתורה. כאן זה לא תלוי בקושי העבודה אלא בתוצאה שיש ממה שאנו עשינו. איסור המלאכה מהתורה לא תלוי בקושי העבודה אלא בכך שאנו הולכים בדרכו של הקב"ה שלא חידוש וייצר דברים חדשים בשבת. בודאי שאצל הקב"ה גם העבודה בימי המעשה לא דרשה טירחה יתרה ובכל אופן הקב"ה שבת ממלאכה ביום השבת. בנוגע לחשמל שלא מביא לתוצאה של הבערה יש דיון גדול בפוסקים. אתה יכול להסתכל בערך חשמל באנצקלופדיה התלמודית ושם בודאי תוכל להחכים ותראה שחכמים שפוסקים הלכות מבססים את דבריהם מחד על דברים קדומים [תקדימים משפטיים להבדיל] ועל התאמה למציאות החדשה. בכל אופן לרוב הדעות זה אסור מדברי חכמים. אנו בודאי יכולים להבין שאם לא היה נאסר התעסקות עם חשמל ביום השבת אז יום השבת היה מאבד ממיוחדותו והיה נהיה דומה יותר לימות החול וזה היה חבל מאד. ד. האמונה היהודית מכבדת מאד את חוקי הטבע שגם אותם קבע הקב"ה. אולם מלבד הנהגה של חוקי הטבע יש גם לקב"ה יכולת להנהיג את העולם בהנהגה של נס. כך היה ביציאת מצרים וכך לפי הרמב"ם יהיה בתחיית המתים. [לפי הרמב"ם האמונה בתחיית המתים נוגעת לאמונה שהקב"ה יכול להנהיג את העולם גם בדרך של נס. הטבע שהקב"ה יצר ל איכול לכופף את הקב"ה ואם ברצונו ללכת נגד הטבע שהוא ברא הוא יכול. גם כשהקב"ה מנהיג את העולם בדרך הטבע יש עדיין הרבה מרחב תימרון והשגחה כיצד להשתמש בחוקי הטבע. ה. לא הבנתי את שאלתך. ו. ההצעה, שתתייעץ עם רב בנוגע לשאלות שחברך שואל אותך היא עצה טובה, היא בעיקר עצה טובה בשבילך. אם הקב"ה משגיח עליך וגורם לכך שאת הנפגש עם שאלות זה בשביל שתדע מה לענות לעצמך. בנוגע לחברך אני מאד מסופק אם התשובות שלך יעזרו לו. אני לא בטוח שהבעיה של חברך נוגעת לשאלות שהוא שואל. יש לו כנראה ציור בנפש פנימה שהוא מרחיקה אותו מחיי הקודש. לצערנו היהדות כפי שהיא נראית היום היא נראית כדבר שמנתק את האדם מהיכולת לנגוע ולזרום בחיים. זה בעיקר מה שמרחיק אנשים מן היהדות. עיקר התיקון היא להראות כיצד לא רק שהתורה מסתדרת עם החיים אלא היא מעשירה את החיים ונותנת להם איכות ועומק אחר. כיף וכדאי להיות מאמין. כל טוב.