חשמלאי דתי ביצע עבודה אצלי בבית ויש לנו מחלוקת כספית. שילמתי לו את הסכום שלדעתי מגיע לו, והוא טוען שמגיע לו עוד כסף. הצעתי לו לפנות לבי"ד ליישב את הסכסוך והוא בתגובה כתב לי מכתב קשה ובסיומו (אני מצטט): "...לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך... ביומו תתן שכרו... אם הסכום הנ"ל לא יעבור אלי אני מקפיד עליך עד שתשלם את חובך - וחוב זה הינו גזל גמור". האם אפשר להקפיד כך, האם לכל אחד יש כוח להקפיד על אחר? האם במקרה של חוב לא פתור אפשר להקפיד? האם מכיוון שהוא מקפיד עליי להביא לו את הכסף בלי שאלות?

כיוון שבמקרה שלך אתה חושב ששלמת מה שהיית צריך והוא חושב שאתה חייב יותר, אז אתה מוגדר כנתבע ולכן אינך חייב לשלם אלא עליכם לפנות לבוררות מוסכמת ועל התובע להסכים לכך, שהרי אין הצדקה רציונאלית לא ללכת לבוררות אם הוא חושב שהוא צודק. אינך צריך לחשוש מקפידא כזאת, כי אתה חושב שאינך חייב לשלם ואתה מוכן לשלם אם יתברר שאתה חייב ואין בזה גזל. קפידא בהלכה מצינו, לדוגמא, במי ששכר פועלים וביטל אותם (אך הם מצאו עבודה אחרת, שאם הם גם הפסידו כתוצאה מזה יום עבודה אז להם יש טענה כספית) - יש להם תרעומת עליו כי הוא נהג כלפיהם לא בסדר. אבל פה אתה טוען ששילמת מה שצריך ומוכן ללכת לבוררות על כך ולכן אין תרעומת וקפידתו אינה מוצדקת ואינך צריך לחשוש שיש פה משהו בדיני שמים.