לפני שהתגייסתי הייתה לי דעה ברורה לגבי שרות בנות בצבא, בכל שו"תים כתוב שיש בעיות צניעות חמורות קשר בין בנים לבנות וכו’. בשרות יצא לי לשרת עם בנות דתיות, ובמקרה יצא לי ללוות כמה מסלולים של בנות דתיות בכל תהליך השרות (מהטירונות דרך הקורס ועד השרות הסדיר). ובאמת שהלואי שבנים דתיים היו עוברים שרות כזה. הם קיבלו מסגרות רק לבנות בכל שלב. היה להם חצאיות א’ וב'. כל שבועיים היה להם רב מהמדרשה שלהם שבא להעביר להם שיעור, לחזק אותם ולדאוג שהם לא יתקלקלו. כל יום היה להם שלוש תפילת במניין. בכל השרות לא היה להם מפקד בן. כל בעיה הכי קטנה שאולי יכולה לצוץ בקשר לבנות הדתיות וכל הבסיס היה על הרגליים (יש הנחיה מאכ"א לעשות כל מה שאפשר למען הבנות הדתיות). ובסוף, הרוב הגדול יצאו מחוזקות מבחינה אמונית מהצבא (ואם תאמר שהיו שהתחלשו בצבא, אין זו הוכחה כי גם מתוך הישיבה שאני לומד בה וגם מתוך הישיבה שאתה עומד בראשה תלמידים נחלשים מבחינה דתית בצבא ובאחוזים יותר מאשר בנות מאותה מסגרת). אני לא יודע איך זה בכל הצבא אבל בתוכנית שהייתה בבסיס שלי זה היה התנאים לבנות הדתית. בתור בן ישיבה שהרבנים מתנגדים לגיוס בנות הייתי משוכע יש דברים בגו ובטוח שהרבנים לא מגבלים את בנות סתם אבל באמת שלא מצאתי בעיות, וממש חיפשתי. האם יש רבנים מכובדים שמידי פעם בודקים שוב את הנושא ובודקים אם המציאות השתנתה ואם עדיין יש בעיה לבנות לשרת במסגרת כזו או אחרת בצבא או שלפני שלושים שנה היו בעיות צניעות ואז הרבנים אמרו שאסור ומאז כולם רק ממשיכים לדקלם את אותו איסור בלי להכיר את המציאות המתחדשת?

הבנות שכבר משרתות ומתחזקות ראויות לעידוד. עתה אין לומר להן שהדבר בעייתי מבחינה הלכתית, כדי שלא תיפולנה ברוחן. אולם לכתחילה, באשר לבנות אחרות, ההלכה שוללת את גיוסן מסיבה עקרונית. ב"ה, הבנות שאתה מדבר עליהן צנועות אך השאלה אינה פרטנית אלא עקרונית, תערובת בנים ובנות בכלל בצבא היא בעייתית מאוד מאוד. לא רק שלא חל שינוי לטובה אלא אדרבה. . . נוסף לכך, יש איסור לא ילבש לבנות לשאת נשק אלא בשעת צורך חיוני.