שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

כדור שהתפוצץ במהלך משחק

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ו אייר תש"ע
שאלה
תלמיד הביא כדור מביתו, בהפסקה התלמידים יצאו לשחק כדורסל בחצר, אחד התלמידים זרק את הכדור בצחוק כשפניו לא לסל אלא גבו, הכדור פגע בשפיץ של הסל והתפוצץ האם התלמיד צריך לשלם לחברו, ולמה?
תשובה
כשכדור מתפוצץ תוך כדי משחק רגיל, פטור המזיק מלשלם על הכדור מכיון שבעל הכדור התיר לחבריו לשחק בכדור שלו וא"א לשחק בכדור באופן מדוייק לגמרי שהכדור לא יפגע בשפיץ של הסל וכד'. ועל זה נאמר אונס רחמנא פטריה (התורה פטרה באונס). אולם כאן שהכדור התפוצץ עקב זריקה לא רגילה של הכדור הדין תלוי בדעתו של בעל הכדור. אם ברור שגם על דעת זה שיתף בעל הכדור את חבריו במשחק פטור המזיק אולם אם אין זה ברור חייב המזיק ונאמן בעל הכדור לומר על דעת מה שיתף את חבריו. החיוב הוא לשלם את שווי הכדור ואין צורך לקנות כדור חדש. הרחבה ומקורות: פסק השו"ע: (חו"מ תכא ה) "שנים שנתאבקו יחד, ואחד הפיל חבירו לארץ, ונפל וסימא את עינו, פטור". ומקור הדברים ברא"ש: (כלל קא סימן ו) "ואע"ג דקיי"ל: אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד בין באונס בין ברצון בין ישן בין ער, היכא דהוה אנס גמור, פטור...ואמרינן בירושלמי: היה ישן במטה ובא חברו וישן אצלו, הראשון פטור בנזקי שני... ותניא נמי בפרק המניח (לב א): איסי בן יהודה אומר: רץ חייב, מפני שהוא משנה, ומודה איסי בן יהודה ברץ בע"ש בין השמשות, שהוא פטור, משום שרץ ברשות; ואם היו שניהם רצים, והזיקו זה את זה שלא בכונה, פטורין. וכן בנדון זה, נתאבקו זה עם זה מדעת שניהם, והזיקו זה את זה שלא בכוונה, כי הדבר ידוע כששניהם נתאבקו עיקר כונתם שיפיל האחד את חברו, וכשהאחד נותן על חברו, א"א לו לצמצם ולכוין שיפילהו בנחת כדי שלא יזיקו, כי בכל כחן מתאבקין, וכל אחד מכוין להפיל חברו, אם יזיקנו, ואדעתא דהכי נתאבקו יחד". מדברי הרא"ש עולה ששנים שהסכימו להתאבק ביחד ולבסוף תוך כדי ההתאבקות הזיקו זה את זה פטורים על הנזק מכיון שכשהחליטו להתאבק יחד הם הסכימו להכניס את עצמם למצב בו יהיו מזיקים באונס שהרי אדם אינו יכול לצמצם את כוחו תוך כדי ההתאבקות שרק יפיל את חבירו ולא יזיקנו ולכן אעפ"י שאדם המזיק בד"כ חייב כאן פוטר אותם הרא"ש כיון שהם מתאבקים על דעת להיכנס למצב של מזיק באונס גמור שפטור. הדבר ברור שאם הכדור היה ניזוק תוך כדי משחק רגיל היה המזיק פטור וזה בדיוק המקרה של ההתאבקות השאלה היא האם במקרה שלנו - שההיזק לכדור לא היה בזריקה רגילה - עדיין בעל הכדור משתף את חבריו על דעת לשחק גם כך או לא. ואע"פ שהסיכוי שיגרם נזק לכדור בזריקה מהגב אינו גדול יותר מהסיכוי שיגרם הנזק בזריקה רגילה אין זה משנה, וכן אעפ"י שרגילות השחקנים לזרוק את הכדור מגבם אין זה בהכרח פוטר אותם מתשלום על הנזק שהרי אדם מועד לעולם, ורק אם יש סברא ברורה שבעל הכדור שיתף את חבריו לעשות פעולה זו יש פטור של אונס שא"א לצמצם אולם כל עוד לא ברור הדבר על המזיק לשלם. בענין זה מצאנו תשובה נוספת של הרא"ש בדין דומה המבהירה את הענין. זה לשון הרא"ש: (כלל קא סימן ה): "שאלה: ילמדנו רבינו: חתן שיוצא מחופתו, ודרך הוא שיוצאין עמו רעיו וקרוביו חוץ לעיר, וכך עשו, שיצאו עמו, ומהם רוכבין בסוסים ומהם בפרדים, והקדים החתן לפניהם והיו באין אחריו, ורץ אחד בסוסו ופגע בפרד שהחתן רוכב עליה הכאה גדולה, ובא לו הפסד לחתן מהכאה זו כגון ג' מאות זהובים, תשובה: מה שטוען המזיק שהוא פטור, לפי שהיה ברשות הרבים, והיה לו רשות לרוץ, והיה לו לניזק לשמור עצמו, לאו טענה היא, שאין לו לרוץ ברשות הרבים, אפילו אדם ברגליו, אלא כדי שיכול לעמוד כשירצה. כדאיתא בב"ק (לב א): תניא: איסי בן יהודה אומר: רץ חייב, מפני שהוא משנה; ופסק ר"י הלכה כאיסי בן יהודה. כ"ש הרוכב על סוס, שאין לו רשות [לרוץ] במקום שבני אדם רוכבין, שמא לא יוכל לעמוד כשירצה, ופושע הוא. ומזיק בגופו הוא...וחייב המזיק לשלם..." מבואר ברא"ש שהיה על הרוכב לרכב בצורה כזו שיוכל לעצור סוסו כשירצה ולא יבוא לידי היזק ואעפ"י שהיה הדבר תוך כדי שמחת החתונה ומסתבר שהתנהגות הרוכב היתה לפי המנהג והרגילות לרכב תוך כדי השמחה ובכך לשמח את החתן, בכ"ז הרוכב חייב. ונשאלת השאלה מה ההבדל בין המתאבקים הפטורים לרוכב הסוס החייב? ונראה שהמתאבקים התירו לכל אחד ואחד להשתמש בכוח על השני ולהגיע למצב שיהיה אי אפשר לו לצמצם כוחו ולכן פטור מדין אונס. אולם החתן לא התיר לרוכב לרכב באופן שלא יוכל אח"כ לעצור את סוסו ולפגוע בו, ואע"פ שהמנהג כך, אין הסכמה של הניזק להתנהגות כזו. נראה שבנידון השאלה דומה הדבר יותר לרוכב הסוס ולא למתאבקים שאין הסכמה ברורה שבעל הכדור הסכים שחבירו ישתולל עם הכדור ויתנהג בצורה לא אחראית. [וע"ע בסוכה (מה א) ובראשונים שם, וברמ"א (או"ח תרצה ב;תרצו ח;חו"מ שעח ט) בענין המזיק מתוך שמחה ואכמ"ל.] הרב ברוך פז
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il