שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

העתקה במבחנים

undefined

כולל דיינות פסגות

י"ב סיון תש"ע
שאלה
שמעתי שמי שמעתיק במבחן עובר על גזל דעת, וכמו כן, הוא עובר על גזל ממון במקרה שיעסיקו אותו במקום עבודה ע"פ ציוניו הטובים. רציתי לשאול כמה שאלות בעניין: א- מהי ההגדרה של גזל דעת? ב- האם לי מותר לעזור לאחרים? אם אני לא יעזור שישאלו אותי יהיה חילול השם כי אני עם כיפה וישנאו אותו וזה יהרוס את השלום ביני לבין חברי אבל מצד שני אני עובר על ’לפני עיוור לא תתן מכשול’. ג- האם אני יכול לספר לאנשים שאני לא עוזר משום שזה אסור לפי התורה למרות שאני יודע שאע"פ זה הם יעתיקו אני גורם לכך שיחטאו במזיד? ד- איך אפשר לתקן זאת? ה- מה אני עושה עכשיו? העתקתי במלא מבחנים! ה- אם הבוחנת מרשה שנעתיק?
תשובה
גנבת דעת הינה איסור הטעיית חברו, כגון: שיחשוב שעושה לו טובה ולמעשה אינו כן. בעניין העתקה במבחנים כתב הרב משה פיינשטיין שאכן מעבר לאיסור גנבת דעת יש בזה גם משום גנבת ממון ממש, אם על סמך ציונים לא אמיתיים אדם יועסק ויקבל משכורת. מומלץ לעיין בתשובתו באגרות משה חלק חושן משפט חלק ב' סימן ל'. בודאי שאסור גם לעזור לאחרים. ולשאלתך שיהיה בזה חילול ה', נהפוכו! בעצם הסיוע בחטא יש חילול ה' גדול. ומה שנראה לך שהדבר יביא לידי שנאה, מהצד ההלכתי אין בזה כדי להתיר לעבור עבירה. ובנוסף, מההיבט החינוכי דע לך שגם האנשים היותר מקולקלים יודעים להעריך ולהכיר ביופיו של מוסר אמיתי. בהעתקה מעבר לאיסור ההלכתי ואף לפניו ישנו פגם מוסרי גדול. אדם המקבל ציון שאינו שלו הוא אדם בעל בעיה גדולה במידת האמת. בנוסף הוא מתרגל לחיים של שקר ועצלנות שכלית ומידותית. ולכן לשאלתך אם מותר לך לעזור- התשובה היא כן, לעזור להם להתגבר על יצרם. העזרה האמיתית שהם צריכים לקבל ממך היא ללמוד על מידת היושר והאמת. על ידי שאתה מגלה את התשובות אתה לא עוזר, אתה רק מעמיק אצלם ואצלך את תהום הרמיה והשקר. כיון שהיה כאן חטא הכולל חילול ה', וידוע שהתשובה והכפרה על עוון חילול השם קשה היא מכל עבירות שבתורה, וכתוב בגמרא (יומא פו.) שבמצבים מסויימים רק מיתה מכפרת וכו'. אמנם כתבו ראשונים שמצינו תקנה לעוון חילול השם על ידי שיקדש את השם באותו דבר שחיללו, ועל זה אמר הכתוב: ולא תחללו את שם קדשי - ונקדשתי בתוך בני ישראל. כתב השערי תשובה (שער ד סימן ה): לימדך הכתוב כי תקנת חילול השם בקידוש השם, כי העבירה היא חולי הנפש, והוא כחולי הגוף שאינו מתרפא כי אם בהפכו. וכן אמר הכתוב: "בחסד ואמת יכפר עון", כי הודעת האמת והשיבו לבצרון הוא כבוד אלהים וכו'. פיתרון מעשי הוא שיצא לך שם כמי שלא נותן להעתיק וכך לא תוטרד מנוחתך בשעת מבחן ולא תאלץ לעמוד בפני ניסיון וחס ושלום בפני ביזיון. גם אם ע"י זה תתברר לאנשים חומרת האיסור והם יהיו בגדר מזידים אתה מחוייב לנהוג כך. ובלי להכנס לדיון אם מצוות התוכחה שייכת בימינו כאשר לצערנו אין מי שראוי להוכיח ואין מי שראוי לקבל תוכחה, את התוכחה שמטרתה כדברי הרמב"ם "להחזירו למוטב" אפשר לקיים ע"י נתינת גוון אחר במצווה ולהראות את היופי שיש בהליכה על פי האמת והיושר, וכאמור ניכרים דברי אמת. אחר כל האמור, אין צריך להוסיף ולומר שגם כאשר הבוחנת מרשה, מעבר לכך שאין לה סמכות להתיר להעתיק, כל החסרונות שהזכרנו עדיין קיימים. כל טוב ובהצלחה במבחנים האמיתיים של החיים! הרב ינון זמיר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il