ברשותי הייתה כלבה כ15 שנה בת 16 ויותר שהתייסרה, עיוורון, חרשות, גפיים אחוריות כמעט משותקות ועושה צרכיה על עצמה ורימות היו בה. הבאתי לביתי וטרינר וזה המליץ לי המתת חסד ונתן לי אופציה של חודשיים עד שלושה של טיפולים באשפוז בבית חולים וטרינרי ושאקרא לו בעוד חודשיים שלושה להמית אותה. קיבלתי החלטה שימית אותה ואני מתייסר יחד עם כל בני המשפחה שאולי לא הייתה לי הזכות להמיתה ולתת לה את החודשים הספורים הללו. יש לי עוד 2 כלבים מלבדה שאספתי ואיני יכול להיפטר מהם מטעמי מצפון. זה קרה הבוקר ואיני מפסיק לחשוב שאולי טעיתי?

שלום וברכה, להרגשתך יש מקום , תלמידי אברהם אבינו רחמנים על אדם ובעלי חיים. ויש דיונים הלכתיים בתחום זה. לרוב הפוסקים איסור צער בעלי חיים הוא איסור מהתורה. דברים רבים ניתן ללמוד מבעלי חיים מכלב אפשר ללמוד על נאמנות. לעצם שאלתך שהכלב מתייסר אין איסור צער בעלי חיים, ומותר להרוג בעלי חיים כאשר עושים את הפעולה בדרך ראויה.