לכבוד הרב האם כל דבר שקורה לנו בעולם הזה ואילו הדבר הכי קטן יש לו משמעות וסיבה? אם למשל נכנסה לטאה לבית יש לזה סיבה? אם (סתם דוגמה) עקץ אותי יתוש יש סיבה? אם התשתעלתי יש לזה סיבה? אם נשרטתי יש לזה סיבה? תודה רבה

ב"ה שלום לך. שמחתי מאוד לקבל את שאלתך היפה. אנו רגילים לחיות יום יום בעולם שנראה בעין פשוטה כעולם נוהג כמנהגו, שהכל טבעי ורגיל, אך חשוב שנזכור את מה שלימדו אותנו חכמנו זכרונם לברכה שעולם מלשון העלם. העולם בטבעיותו מעלים מעינינו את השגחת ה' ולכן אנו נקראים להתבונן לעומק ולראות את השגחת ה' ואת הכוונתו, דרך הדברים המקיפים אותנו. הדבר נלמד לנו כבר מהנביא, שבו מסופר על שאול המלך, עוד קודם שהיה מלך, הוא הולך שלושה ימים אחר אתונות של אביו, מחפש אותם. לאחר שלושה ימים של חיפוש בלא מציאה אומר הנער המלווה אותו, שמעתי שהרואה (הנביא - שמואל) נמצא קרוב, בוא נשאל אותו. והדבר מפתיע, וכי על איבוד אתונות הולכים לשאול את הנביא? אך נאמר במפרשים, שאחר תהליך כזה של שלושה ימים, מבין הנער שיש כאן משהו, יש כאן איזו שהיא הכוונה משמים, איזו אמירה של ה', דרך האירועים שהם עוברים, והשאלה לנביא איננה רק איפה האתונות, אלא גם ולא פחות מיכך, מה קורה פה, מה ה' רואה לומר לנו באירועים האלו, ואכן שאול מגיע על ידי כך למלוכה. בתורת החסידות הבליטו מאוד את העניין שהכל מכוון משמים, ואין אפילו דבר קטן בעולם שהוא במקרה, אלא שאנו האנשים הפשוטים קשה לנו מאוד לדעת כל דבר קטן מה הוא אמור לומר לנו. כדי לדעת גם בדברים הקטנים ביותר, היכן יש אמירה אלוקית, צריכים לחיות ברמה רוחנית גבוהה מאוד, להיות דבוקים בה' וחיים את אמירתו ממש באופן חי וזורם, ורובנו לא זכינו לך. כמובן שאנו מתפללים שנזכה, שנהיה יותר קרובים לה', יותר חיים את הקשר איתו יתברך, אך זו שאיפה ותפילה, ועדיין לא כל כך מציאות. לכן, ודאי שלהכל יש השגחה, לכל דבר יש סיבה, אך אנו הקטנים לא יודעים זאת, לא מסוגלים להגיע עם עבודת ה' שלנו, ועם הקשר שלנו עם ה', לרמה כזו של ידיעה. נתפלל לה' שתחזור הנבואה, שנחזור למקום ולרמה המתאימה לנו באמת, ואז נזכה שלא יהיה דבר בחיים שלנו שלא קשור לדבקות בה', ולקליטה של דבר ה'. אשמח לענות ולעזור בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.