1. מדוע יש דין חציצה ברטיה (יו"ד קצ"ח סע’ י’) והרי כל מי שיש לו מכה אינו מקפיד על כך (והוי דומיא דצבע)? 2.האם במיעוט המקפיד לאחר שלנתה יש להחזירה לבית הטבילה?

1.רטיה כרוכה מעל לעור. סתם בני אדם מקפידים על רטיה. הם נאלצים לכרוך אותה רק בגלל פצע. אולם הם שמחים להיפטר ממנה בהקדם האפשרי. לעומתה, צבע אינו חציצה רק אם הוא בלוע בתוך העור ואין בו ממשות, או שאינו מקפיד עליו, כגון סופר, שוחט, צבע וכדו' 2.מיעוט המקפיד חוצץ מעיקר הדין (אם כי לא מדאורייתא) ולכן יש לחזור ולטבול.