האם הקריבו במשכן במדבר סיני את כל הקורבנות המצווים [היו רק אהרון ושני בניו]? האם במשכן בארץ ישראל הקריבו את כל הקורבנות [בשילה היה רק עלי הכהן] או שמא הציווים על הקורבנות הם לבית המקדש? תודה

לשואל, שלום! לגבי קרבנות הציבור, על פי הדעה המקובלת קרבן התמיד הוקרב במדבר (על פי הכתוב בשמות פרק כט) וכן קרבנות המוספים (הקרבנות שבפרשת פנחס, במדבר פרקים כח-כט), ויש מחלוקת תנאים האם הקריבו את הקרבנות שבפרשת אמור (ויקרא פרק כג), עיין מנחות פ"ד מ"ג. באשר לקרבנות היחידים, קרבן פסח הוקרב במדבר סיני רק פעם אחת, בשנה השניה לצאתם מארץ מצרים (במדבר פרק ט, עיין רש"י שם). שאר קרבנות היחיד שהם חובה או נדבה אכן הוקרבו (עיין למשל ויקרא יז פסוקים ב-ו), אבל מאחר שאין להם תאריך קבוע, מסתבר שאם היה עומס - היו דוחים אותם. בשילה נהגו כל הקרבנות לציבור וליחיד, ללא הגבלה. להרחבה בנושא זה עיין במסכת זבחים דף קיא, קיז, קיח, ובספרנו 'שערי היכל' על מסכת זו, מערכות רצב (בפרט שם הערות 9, 11), שד, שה. לא מן הנמנע שהיו כהנים נוספים מצאצאי אהרן חוץ מאלעזר ואיתמר, עיין בפירוש אבן עזרא הארוך לשמות כח,א ובספרנו הנ"ל מערכה רסו הערות 1, 3. יש להוסיף, ששחיטה כשרה בזר וכן גם הפשטת עור הקרבן וניתוחו. הולכת הדם למזבח וזריקתו והולכת האימורים למזבח והקטרתם צריכה להעשות על ידי כהן. ברוב הקרבנות ניתן להשאיר לכהן דקה אחת של עבודה.