שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות

מקום הדלקת נרות שבת למתארח באכסניה

undefined

הרב עזריה אריאל

כ"ה סיון תשע"ג
שאלה
בשבת התארחנו באכסניה. הם לא הסכימו שנדליק נרות בחדרים וכן לא בחדר האוכל. הם ייחדו חדרון מסויים ששם נדליק נרות. חדרון זה הוא מטבחון קטן, המכיל מיחם לשתיה חמה (שהשתמשו בו, אך רק לקחו מים חמים ויצאו לחדר אחר שם היו שאר המצרכים לשתייה חמה) וכן סידרו שם (אנחנו - האורחים) חלק מהקינוחים והעוגות שחולקו (במקום אחר ולא באותו מטבחון) במהלך השבת. האם היה מותר לברך שם על הדלקת נרות? כמו כן, מי שעבר על בקשת בעלי האכסניה והדליק בחדר האוכל (שלמען האמת אין שום סכנה בדבר, שכן כמעט במשך כל זמן שהנרות דלקו, היה מישהו בחדר האוכל. וכן עשה זאת בבטיחות מירבית), האם עשה בזה איסור? תודה רבה.
תשובה
לשואלים, שלום! עקרונית ניתן לברך על הדלקת הנרות בחדרון שהוצע לכם, אבל מסתבר שרק אשה אחת יכולה לברך שם, ולכן היה צריך להקנות חלק בנר לכל האורחים ואשה אחת תדליק עבור כולם. אפשרות אחרת היא שכל אחת תברך על הדלקת התאורה החשמלית בחדרי השינה. אסור להדליק נר במקום שבעלי האכסניה אסרו להדליק בו. הרחבה: 1. מצוות הדלקת נרות שבת מתקיימת לכתחילה במקום האכילה, אבל המצווה היא שתהיה תאורה בכל מקום נצרך בבית, ולכן ההדלקה בחדרון איננה ברכה לבטלה, מאחר שהוא משמש אתכם וזקוק לתאורה, ובפרט בחדרון שיש בו אוכל ושתייה והתאורה מסייעת לאכילתכם (שולחן ערוך אורח חיים סימן רסג סעיף ט ומשנה ברורה ס"ק מא, ושם ס"ק מה). 2. לגבי הדלקה של כמה נשים במקום אחד, הדבר שנוי במחלוקת בין השולחן ערוך לרמ"א, שלדעת השו"ע ומנהג עדות המזרח רק אשה אחת יכולה לברך ואילו לפי הרמ"א כולן מברכות (שם סעיף ח). המחלוקת נעוצה בשאלה האם יש חשיבות לתוספת האור מהנרות הנוספים אחרי הדלקת הנר הראשון, ובלשון המשנה ברורה (ס"ק לה): "דכל מה שמיתווסף אורה - יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית וזוית". כאן יש מקום להתלבט, ובפרט בימינו כשיש תאורה חשמלית, האם יש הצדקה למנהג האשכנזים ומשמעות לריבוי הנרות במקום כזה. כאשר ההדלקה היא במקום שבו אוכלים, ניתן לומר שהנרות עדיין תורמים לתחושת החגיגיות וכבוד השבת וריבוי הנרות מרבה שמחה והנאה, אבל כאשר ההדלקה אינה במקום שיושבים לאכול בו, והתועלת בתאורה היא שלא נתקלים בדברים וכדומה, לכאורה כבר אין משמעות לתוספת הנרות (וגם הראשונה צריכה להדליק כאשר אור החשמל כבוי ולהדליק אותו אחרי הנר, מה שאגב רצוי תמיד גם בבית, אבל נצרך יותר כשלא מדליקים במקום האכילה). כיוצא בזה כתב בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' סט, הובא בשערי תשובה סי' רסג סק"ג), שבמקום שההדלקה בו נועדה רק לסלק את החשכה שלא יכשלו וכדומה אין הצדקה לברך על שני נרות בזה אחר זה. לכן נראה שרק אחת יכולה להדליק שם עבור כולם (דיון רחב על כך בספר נשמת שבת ח"א סי' שעט, ופסק כאמור). 3. האפשרות השנייה היא הדלקה בתאורה חשמלית. מאחר שהמטרה המרכזית של נרות השבת היא התאורה ושלום הבית (בניגוד לנר חנוכה, שהוא זכר לנס), כתבו כמה פוסקים שניתן לקיים את המצווה על ידי תאורה חשמלית (ראו אנצי' תלמודית ערך חשמל, כרך יח עמ' קפא-קפג, דעות שונות בדבר, וראו שם הערה 308 שמבטלת כמה משיקולי האוסרים, ובילקוט יוסף סימן רסג סעיף כו, שלפחות בדיעבד מי שלא הדליקה והייתה בביתה תאורה חשמלית אין לראותה כמי שלא קיימה את המצווה). לעניות דעתי סברת המתירים חזקה ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק כגון זו (כעת מצאתי שכן פסק דודי הרב יעקב אריאל שליט"א בשו"ת באהלה של תורה ח"ה סי' כ). ניתן גם לשלב: להדליק את החשמל בסמוך להדלקת הנר בחדרון (לנוהגות לברך אחרי ההדלקה - עדיף להקדים את הנר בחדרון ואחר כך את התאורה החשמלית בחדר ואחריה הברכה, ולנוהגות לברך לפני - בסדר הפוך, כך שהברכה תהיה צמודה להדלקה בחדר). 4. הדלקה במקום שבעלי האכסניה לא מרשים אסורה. מי ששוכר בית או חפץ צריך לעמוד בדרישות המשכיר, ואפילו דברים שלא אמר בפירוש - אסור לשנות ממה שסביר שהוא רוצה. כך, למשל, נאמר בשולחן ערוך (חושן משפט סי' שח ס"א) שהשוכר חמור להרכיב עליו איש - אסור להרכיב עליו אישה, בהנחה שהיא כבדה יותר (כך לפחות היה פעם), כי יתכן שבעל החמור מקפיד על כך. נחלקו תנאים האם מי שמשנה מדעת בעל הבית נחשב גזלן (בבא מציעא עח ע"ב), אבל הכל מודים שלכתחילה הדבר אסור (רבנו יהונתן, בשיטה מקובצת שם). גם כאשר התנאי שקבע בעל הבית נראה כמוגזם - זכותו להבטיח את עצמו מכל חשש ולא לסמוך על האורחים, שפעם יהיו כך ופעם אחרת. דוגמא לכך בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' ק), שמי ששכר מקום לאחסן בו בגדים - אסור לאחסן בו תבואה ללא רשות בעל הבית, אם בעל הבית חושש מפני עכברים שעלולים לבוא. בדיעבד, מי שהדליק נרות נגד רצון בעל הבית יצא ידי חובה ואין זו ברכה לבטלה (על פי שו"ע או"ח סי' תרלז ס"ג).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il