שלום הרב, לאחרונה הגיב ח"כ משה פייגלין הי"ו שכעת ב"ה רוב ישראל על אדמתן, לפי שמספר היהודים בארץ הגיע השנה תשע"ג למספר שש מיליון, ובלשונו: "רוב העם היהודי עתיד למצוא את מקומו, בע"ה עוד השנה, בארץ ישראל, וזהו בכלל שינוי אסטרטגי במצב האומה שלא היה כמותו מאז ימי בית ראשון. הקיץ הזה אנו מתחילים את הספירה לאחור של קץ הגלות - הנביאים הבטיחו ואלוהים מקיים". (משה פייגלין, בטורו השבועי באנרג’י 23/5/2010 14:10) אם כנים הדברים, הרי הרבה הלכות ישתנו כפועל יוצא כגון:תרו"מ וחלה יהפכו להיות דאורייתא. כך גם שמיטה ויובל. בנין בית המקדש לשיטת החינוך, מינוי סנהדרין ועוד ועוד, שההשלכות הן עצומים ובפרט בנידון של ספיקא דאורייתא לחומרא. האם ישנה איזו שהיא היערכות תורנית לענין? למה לא מדובר הנושא הזה בכל המקום בדיון כבד? למה אין כינוסים של שבח והודיה למציאת חדש וגאולה כזה שזה כל כך הרבה זמן מחכים עליו עוד מימי בית ראשון ובאמת היאך אפשר לומר בוודאי שהמציאות הוא אמיתי (כגון מספר היהודים בארץ או בחו"ל שהם יהודים כהלכה וכדומה)?

בס"ד שלום וברכת ד' אינני יודע מה כותב חה"כ משה פייגלין, אבל המציאות היא שאמנם מספר היהודים בארץ גדל, אבל עדיין אין רוב יושביה עליה, אמנם מבחינת הפזורות אנו היום כנראה הקיבוץ הגדול ביותר של יהודים, אבל אם מחברים את כל יהודי חו"ל עדיין אין רוב יהודי, כאן בארץ ישראל. הדבר הזה עוד יקח מספר שנים, אלא א"כ יבוא משיח צדקנו במהרה, או חלילה הפוך יעמוד מלך רשע כהמן ויגרש את היהודים לארצם, אבל בינתיים אין רוב יהודי בארץ. כמו כן המשמעות היחידה שיכול להיות למהלך כזה הוא לעניין תרו"מ ולא לעניין שביעית ויובל, על כן הדבר עדיין לא רלוונטי וללא משמעות הלכתית. צריך לפעול שיבואו יותר יהודים לארץ ואז תעלה השאלה במלוא עוזה ונתמודד איתה בשמחה. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון