בס’’ד שלום כבוד הרב, אימי נפטרה בתאריך ז’ בניסן תשע’’ג ורציתי לדעת מתי חל תאריך השנה בה עולים לקבר? כיוון שזו שנה מעוברת איננו יודעים. ושאלה נוספת בבקשה היא שידוע לנו שיש העושים את האזכרה לשנה כעבור 11 חודש אז כיצד לפעול? תודה רבה!

לשואלת, תנוחמו מן השמיים! בשאלה זו ישנם מנהגים שונים בין העדות. מה שמוסכם הוא שדיני האבלות במשך השנה הראשונה מאז הפטירה נמשכים שנים עשר חודשים בלבד, כלומר, עד ו באדר ב' תשע"ד (ואם הקבורה הייתה יום אחר כך, או יותר, יש להמשיך את דיני האבלות עד השלמת שנים עשר חודש מיום הקבורה. משנה ברורה סימן תקסח ס"ק מד). לגבי יום פקידת הקבר יש מנהגים שונים: המנהג המקובל אצל האשכנזים הוא לעשות זאת בתאריך הפטירה, ז' בניסן (פתחי תשובה יו"ד סי' תב סק"ג; גשר החיים פל"ב סעיף ט). ואם מנהג משפחתכם שלא לפקוד את בית העלמין בחודש ניסן, יש להקדים זאת לערב ראש חודש ניסן. המנהג הנפוץ יותר אצל עדות המזרח הוא ללכת (בשנה הראשונה בלבד!) לפי תאריך סיום שנים עשר החודשים, משום שאז נגמר דינו של הנפטר (רבי חיים פאלאג'י, בשו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' עב; וכך פסק בילקוט יוסף, אבלות סי' ל ס"ז, והוסיף שרצוי לעשות אזכרה גם בתאריך הפטירה, אבל התאריך העיקרי הוא סיום שנים עשר החודשים, וכן כתב הרב מוצפי, שו"ת מבשרת ציון סימן כה). גם לגבי האזכרה בסיום אחד עשר חודש יש הבדלים בין העדות: עדות המזרח נהגו לעשות אזכרה זו, ואילו האשכנזים לא. כמובן, אם אצלכם נוהגים לעשות סעודה באזכרה, רצוי לא לבזבז הרבה כסף על אזכרות אלא לבחור תאריך אחד שבו תהיה האזכרה העיקרית ובתאריכים האחרים להסתפק במשהו מצומצם. בעניין זה יש פער בין ההלכה לבין המנהג בפועל: רבים מעדיפים לעשות סעודה גדולה בסיום אחד עשר חודש (גם בשנה מעוברת - ילקוט יוסף שם), אבל לאמיתו של דבר התאריך של סוף שנת האבל הרבה יותר משמעותי (האריך על כך הרב מוצפי, שו"ת מבשרת ציון שם). לכן, כדאי להשקיע יותר בז' באדר ב', אבל אם העניין עלול לגרום בעיה משפחתית או אי נעימות עם הציבור, עדיף "לזרום" עם הציבור כדי למנוע צער ומריבה ולהשקיע יותר בז' באדר א'. לסיכום: מנהג האשכנזים שעושים את האזכרה ביום הפטירה בלבד. מנהג הספרדים לעשות שתיים או שלוש אזכרות, והחשובה שבהן היא בסוף שנים עשר החודשים.