שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ימי הזיכרון והעצמאות

יום העצמאות

undefined

הרב דוד חי הכהן

כ"ד ניסן תשע"ד
שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א! לקראת חג העצמאות הבא עלינו לטובה,רציתי לשאול את הרב מספר שאלות: א}אני משתדל לנהוג לפי פסקי הרב מרדכי אליהו זצ"ל,שכידוע פסק לומר הלל ללא ברכה ביום העצמאות. יחד עם זאת,לאחרונה אני לומד הרבה דברים שמחזקים אצלי את התחושה הפנימית לברך על ההלל. האם מותר לי לברך או שאני חייב לנהוג כמו הרב "שלי" בבחינת "ועשית ככל אשר יורוך"? ב}הלל בלי ברכה-לכאורה,הברכה נותנת את כל התוקף ואמירת ההלל ללא ברכה היא מעין אמירת פרקי תהילים בעלמא כמו שאפשר לומר בכל יום אחר,לא? אני יודע שיש חשש של ברכה לבטלה,אבל החשש שההודאה לה’ ביום כזה גדול לא תהיה מושלמת או תהיה חצי הודאה לא דוחה את החשש של ברכה לבטלה?מה גם שכך הורתה הרבנות הראשית וישנם תלמידי חכמים גדולים שמורים לעשות כן. ג}האם האומר הלל ללא ברכה יכול לומר הלל שלם ללא דילוג? ד}ידוע שבישיבת "מרכז הרב" נהגו במשך מספר שנים לגמור את ההלל גם בלילה.מדוע הפסיקו לעשות כן? ה}מה היה טעמם של ראשי ישיבת "מרכז הרב" הגר"א שפירא זצ"ל והגר"ש ישראלי זצ"ל להורת לומר הלל בלי ברכה?כי לכאורה נראה מוזר שהם פסקו בניגוד לדעת הרצי"ה זצ"ל. ו}גילוח ביום העצמאות-למיטב ידיעתי הגר"מ אליהו זצ"ל אסר,אבל הרבה תלמידי חכמים גדולים מתירים,האם ניתן להקל בדבר,במיוחד אם הזקן מציק? ז}ברכת שהחיינו-האם אפשר לברך ללא חשש או שעדיף לקנות בגד חדש כדי לצאת ידי חובת כל השיטות? ראיתי הרבה פוסקים שמתירים לברך שהחיינו בספירת העומר על פרי חדש או מלבוש חדש.אם כן,מה הספק פה?על מדינה יהודית לא מברכים שהחיינו?נראה מגוחך שהבגד פוטר את המדינה... אני מתנצל על ריבוי הסעיפים,אבל השתדלתי "לדחוס" את כל שאלותיי בנושא בפעם אחת. תודה רבה לכבוד הרב שליט"א וכל טוב!
תשובה
א. כיון שתיקון ברכה הוא עניינה של הרבנות הראשית, וכל הרבנים הראשיים הספרדים לא הסכימו לברך, נראה לי שאין זה מן הראוי לשנות . אמנם הברכה איננה מורידה מערך ההלל כי כלל בידינו שברכות לא מעכבות את המצוות, הברכות משכללות והלוואי שנזכה שרבנים ספרדים יפסקו לברך על ההלל כיון שנראה שזוהי עיקר ההלכה באמת. ב. אמירת ההלל אחרי התפילה איננה סתם פרקי תהלים כי גם בראש חודש ובחול המועד פסח ההלל הוא בלי ברכה וזה לא גורע מכוחו. ג. נראה לי שיש לומר הלל שלם בלי דילוג גם אם הוא נאמר בלי ברכה כי גדולת הנסים מחייבת לומר הלל בשלמות. ד. אמירת ההלל בלילה מיוחדת רק לליל פסח בגלל קרבן הפסח שנאכל בלילה אולם בימים אחרים ההלל נאמר רק ביום משום שנאמר ממזרח שמש עד מבואו שזה היום אז מהולל שם ד', ואין הלילה ראוי להלל. ה. הרב שפירא זצ"ל לא פסק לומר הלל בלי ברכה, ורק אמר כי מכיון שיש בזה חילוקי דעות גם לאומרים בלי ברכה יש על מה לסמוך, ואם היו שליחי ציבור בישיבה שבירכו לא גער בהם. ו. אפשר לגלח עפ"י הפסק של הרב ניסים זצ"ל שהתיר. ז. לא נהגנו לברך שהחיינו משום שאין זה חג מהתורה. גם בפורים וחנוכה לא מברכים שהחיינו על היום אלא על הנרות או המגילה, ובזמן הכרזת המדינה שאז הייתה שמחה גדולה, כמו גם אחרי מלחמת ששת הימים בפעם הראשונה שזכינו לחזור לכתל בירכנו שהחיינו, אך איננו מברכים ביום הקבוע מדי שנה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il