- משפחה, ציבור וחברה
- עובד ומעביד
תשלום לאינסטלטור
שאלה
ב"ה
שלום וברכה ויישר כחכם על האפשרות הזאת.
אנחנו ועד בית של בניין מסויים.הייתה לנו סתימה רצינית בצנרת הבניין הראשית בחיבור לביוב.הזמנו אינסטלטור לפתיחת הסתימה.כשהגיע בא עם ציוד מינימלי לפתיחת סתימות בבית ולא של צנרת מרכזית.וכשנשאל על כך אמר "מה איכפת לכם אני יודע מה אני עושה".לאחר נסיון של כמעט 4 שעות נואש ולא הצליח לפתוח את הסתימה.הזמנו בעל מקצוע אחר שבא עם ציוד מקצועי ולאחר כחצי שעה פתח את הסתימה דרך הביוב ולא מהצינור כפי שעשה הראשון.
בעל המקצוע הראשון מבקש את תשלום העבודה אף על פי שלא פתח מאחר ונסה במשך כמה שעות ויכל באותו זמן לעבוד בעבודה אחרת עם תשלום.
רצינו לדעת האם יש לנו לשלם תשלום כלשהו בעבור נסיון הפתיחה שלא צלח ?
תודה מראש וחודש טוב ומבורך
תשובה
הראשונים בתחילת פרק האומנין במסכת בבא מציעא בארו שיש שני סוגי אומנין – בעלי מקצוע.
יש שהם שכירי יום המקבלים את שכרם לפי שכר "יום עבודה" והם שכורים לכל היום לבעל הבית ויש שהם קבלנים המקבלים משימה או פרויקט ומבצעים אותו לפי זמנם ומקבלים שכר על פעולתם לפי הערכת שווי עשיית המשימה. (תוספות בבא מציעא ע"ה: ד"ה האומנין)
ישנו שוני מהותי בדינם כפי שנבאר: שכיר היום, הנחשב לפועל, יכול לחזור בו מתי שהוא רוצה וידו על העליונה, פרוש, חז"ל אמרו שמכיוון שאין אנו עבדים לבן אדם אלא למלך מלכי המלכים הקב"ה, אנו בני חורין לבחור בעבודתנו ואין אנו משועבדים כעבדים לעבודת אדם פלוני (רש"י בבא מציעא ע"ז. ד"ה "יד פועל על העליונה"). לכן שכיר היום כשהוא חוזר בו מרצונו לבצע את הפעולה הרי שמים לו בשומה את שווי העבודה שהספיק לעשות ועליה הוא מקבל את שכרו. אמנם הקבלן אינו שייך בדין זה מכיון שאינו ב"עבדות" לבעה"ב זה, ולכן אם הוא חוזר בו ידו על התחתונה ושמין כמה כסף יעלה לבעה"ב להזמין בעל מקצוע להשלמת העבודה והשאר ישלם לקבלן הראשון שחזר בו. (האחרונים נחלקו אם מותר לקבלן לחזור בו וידו על התחתונה או שאסור לו לחזור בו, עיין במחנה אפרים הלכות שכירות פועלים סימן ה' ובאבני נזר חושן משפט סימן נ"ב)
לפי זה נראה, שאם האינסטלטור יש לו גדר של קבלן, שהרי הוזמן לתקן בעיה מסויימת, אם הוא חוזר בו מכל סיבה שהיא, אין הוא זכאי לקבל תשלום מכיוון שלא פעל את פעולתו שלשמה הוא נשכר, אלא אם כן הוא עשה חלק מהפעולה ולא הצליח להשלימה והאינסטלטור השני המשיך את מה שהוא התחיל אז יהיה זכאי להפרש הסכום שנשאר לבעל הבית לאחר ששילם לבעל המקצוע השני להשלים את פעולתו של הראשון מהסכום הראשוני שנקבע לתיקון סתימה זו.
אמנם אם "מנהג המדינה" הנהוג ומקובל אצל בעלי מקצוע מסוג זה, שהם מקבלים חלק מהסכום בתורת "שכיר יום" על עצם ההגעה והפעולה או לחילופין, שהם התנו במפורש לפני הגעתם שגם זיהוי הבעיה ובדיקתה עולה כסף לפני התיקון אזי יש לשלם לפי התנייתם ודבר זה מחייב גם לפי ההלכה - ויש לבדוק את המציאות הנהוגה כיום
לעיון- בבא מציעא ע"ו ע"ז, שולחן ערוך חושן משפט סימן של"ג, סעיף ג-ד. ספר "פתחי חושן" הלכות שכירות פרק י"א הלכה ו' וסעיף קטן י"ג.
יחסי עובד מעביד
הרב אביעד תפוחי | ה ניסן תשפ"ב

נתינת טיפ גם במסעדה עם שירות עצמי חלקי
הרב מרדכי גרוס | כ"ג אב תשע"ד
גזל (זמן) בעבודה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ט כסלו תשס"ג

בין אדם לחבירו-גזל
הרב מרדכי גרוס | ה אייר תשע"ג

הרב יהודה אודסר
רב קהילת יחד - גרעין תורני בית שמש ור"מ בישיבת לב התורה

ממזרות מגוי
י"ז אלול תשס"ה

נישואין בין יהודי למי שאינו יהודי
י"ז אלול תשס"ה

לקיחת מוצרים מתכלים מחדר במלון?
י"ט כסלו תשס"ו

צריך לקחת את הכתובה לכל מקום?
כ"ד אלול תשס"ה

ברכה על הקשת
רבנים שונים | ו מרחשון תשס"ט

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג
הקשת בענן
הרב בנימין במברגר | א שבט תשע"א
מה מברכים על רעידת אדמה?
הרב רואי מרגלית | כ"ג אדר תשס"ד

קריטריונים לברכת שהחיינו על פרי חדש
הרב נועם דביר מייזלס | ט"ו שבט תשפ"ג
כשרות
הרבנות הראשית לישראל | ט"ו שבט תשפ"ג

הזכרת האמהות של המלכים
הרב רפאל וסרטיל | ט"ו שבט תשפ"ג
