אני מדריך בבני עקיבא ויש לי בעיה שאני חושב לפעמים על אחת המדריכות בסניף וזה לא מרפה ממני. מה לעשות?

שאלות מסוג זה חייבות להאמר בזהירות כיון שפעמים וכל הסניף נשען עליך ולומר לך לעזוב זה קל אבל לא פשוט ונכון כלל, על כן אשתדל לתת עקרונות שעל פיהם צריך לפעול, אבל באופן מעשי יש לשאול רב המכיר אותך אישית ואת מצב הסניף. אכן, בהדרכה מעורבת יש בעיה. חלקה הלכתית וחלקה רוחנית. מבחינה הלכתית יבשה להדריך עם בת זו בעיה שכן פעמים ישנה קלות ראש הגורמת לכמה חסרונות: רצינות ההדרכה נפגמת ואינכם מהווים דוגמא טובה לחניכים שלכם. כמו כן בעיות הקשורות אליכם באופן אישי - או אצלך, או אצלה או אצל שניכם. בכלל בגיל הזה, כמו שאמרו חכמינו, יש יותר מדי רגשות ופחות מדי כלים כדי לבלום, להגביל ולתעל אותם נכון. לכן, אומר הרב קוק בספרו 'מוסר אביך' בחלק 'מידות ראיה', שבאמת מן הדין היה מקום לדרוש בשלום כל אדם מצד הנימוס ודרך ארץ, אך מפני הצניעות נדחתה מידת דרך ארץ ממקומה. על כן, בכדי לא להכנס לבעיות, לא הלכתיות ולא רוחניות, רצוי ככלל לבנות מערכות נפרדות המעניקות את החינוך הטוב והמדויק ביותר לכל מין. כל זה בהסתייגות אחת האומרת שלפעמים, לפי הצורך, יש מקום לאחר בדיקת הסניף והאדם המדובר, להתיר הדרכה מעורבת כהוראת שעה. כיון שהנך בן 16 הייתי ממליץ עקרונית להכנס להיתרים של הוראת שעה בגילאים יותר מאוחרים. מעשית עדיף לעזוב את ההדרכה ולא להיכנס לבעיות של הרהורים המורידים את האדם מדחי אל דחי. יש להתייעץ עם רב המכיר את הסניף ובינתיים להשתדל להגביר את העיסוק באור והוא יסלק את החושך. הרב משה אליה.