שלום, מה סיבת מצוות חבטת הערבה בהושענא רבה? תודה

לשואל, שלום ומועדים לשמחה! חביטת הערבה היא מנהג שנוסד על ידי הנביאים (סוכה מד ע"ב; בבית המקדש נוטלים ערבה מהלכה למשה מסיני, ומחוץ למקדש - ממנהג נביאים). יש דעות שונות בראשונים מהי החבטה המדוברת: הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז הכ"ב) והגאונים פירשו זאת כפשוטו, הכאת הערבה בקרקע, וכן מבואר בזוהר (פרשת צו, דף לב ע"ב), ואילו רש"י (סוכה שם) פירש שהכוונה לנענוע הערבה, כמו נענוע הלולב. בתשובות הגאונים ( שערי תשובה סי' שמ) נשאלה השאלה מה פשר חביטת הערבה, והשיב רב צמח גאון: "הכי חזינן דערבה דומה לשפתים והיא באה לכפר עליהם מכאן ולהלאה 'יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה'. ומשמא דקדמונאי אמרו: חביטא אמאי? משום 'כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי', משום דעד כאן ביומין אלין השטן מקטרג, וישראל ביומין אלין דנפישי מצות מבטלי ליה, מכאן ולהלאה כל שפה דיקום עלייהו לא יכול לשלטאה ויהא נפיל בארעא". שני טעמים כאן, שהמשותף להם הוא דמיון עלה הערבה לשפתיים (דמיון שהוזכר כבר בתנחומא אמור סי' כח): אנחנו מסיימים חג מלא מצוות, שהכין אותנו לקראת ימי השיגרה הארוכים. הבסיס לכפרה הוא הכנעת הפה, שלנו - מדיבורים לא טובים, או פיות המקטרגים עלינו. הרמ"א (סי' תרסד ס"ד) מציין שנוהגים גם לנענע את הערבה כמו הלולב, כדי לקיים גם את חביטת הערבה על פי שיטת רש"י הנ"ל, ומנהג זה רצוי אף לעדות המזרח (חזון עובדיה, סוכות, עמ' תמב).