שאל את הרב

  • הלכה
  • ק"ש שעל המיטה ותיקון חצות

אוכל ושתיה אחרי ק"ש שעל המיטה

undefined

הרב בניהו שרגא

כ"ו ניסן תשע"ה
שאלה
האם יש להחמיר אם אני אומר קריאת שמע שעל המיטה בלי ברכה האם יש להחמיר עדיין לא לאכול ולא לדבר או שאין מקום לחומרא הזאת? ואם אני באמת מחמיר שלא לאכול אחרי ק"ש שעל המיטה, אם אני איזה יום אחד צמא אני יכול לשתות? או אפילו רעב אני יכול לאכול? (אני מתכוון בימים חד פעמיים) ככה שאני לא יודע לקרוא לזה "שעת הדחק" שמקילים בו לאכול ולשתות, וגם אם מקילים בשעת הדחק זה אפילו עם ברכה אבל אני שבלי ברכה של ק"ש אז יכול להיות שמותר? תודה
תשובה
שלו' וברכה לכתחילה יש לעשות כל עיסוקיו לפני אמירת ק''ש כך שלא יצטרך להפסיק כלל לא באכילה ולא בדיבור אחר אמירתה. בדיעבד שכבר קרא ק''ש ועכשיו מרגיש צורך לאכול, לשתות או לדבר-יכול להפסיק לשם דברים אלו אף שכבר בירך המפיל. לפני שיחזור לישון יקרא שוב ק''ש אך לא יחזור על ברכת המפיל. כמו כן, אם נרדם מעט והתעורר, יכול להפסיק בדיבור וכדומה. לילות טובים ושמחים לך ולכל בית ישראל מקורות והרחבה שולחן ערוך אורח חיים סימן רלט,א פסק :'קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע (דברים ו, ד - ט) ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני וכו'.' הרמ''א שם הוסיף :'הגה: ויקרא קריאת שמע סמוך למטתו, ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו, אלא יישן מיד, שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה...'. לכאורה הרמ''א אסר אכילה ,שתיה ודיבור אחר אמירת ק''ש אף ללא ברכה. אמנם ייתכן והרמ''א מוסב על דברי השו''ע שכן הזכיר את הברכה ואולי כוונתו לאסור רק אם בירך. מקור דברי הרמ''א מהכל בו המובא בב''י שכתב 'ונהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שאומרים על מטתן וסמכו אהאי קרא אמרו בלבבכם...ודומו סלה'. לכאורה משמע גם מהכל בו וגם מהפסוק שאכן אחר ק''ש אף ללא ברכה אסורים בדברים אלו. המשנ''ב רלט,ד כתב :'ואם תאב לשתות או לדבר איזה ענין נחוץ נראה שמותר אך יחזור ויקרא פרשת שמע אכן אם כבר אמר ברכת המפיל יזהר בזה כי יפסיק בין הברכה להשינה'. וכך גם פסק באשי ישראל. כלומר-המשנ''ב חילק בין כשאמר ק''ש ללא ברכה שאז יכול לשתות או לדבר כשהדבר נחוץ ויחזור ויקרא ק''ש, לבין כשבירך שצריך להיזהר בזה. אמנם הפסקי תשובות [רלט,ג] ביאר את המשנ''ב שחושש שברכת המפיל היא כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה לעשיה, אך רוב הפוסקים [אליה רבא סק''ג/ מהר''ץ חיות ברכות יא:/ פס''ת בשם אורחות חיים ספינקא סק''ג/ כה''ח סק''ז בשם בירך את אברהם ויפה ללב / הליכות שלמה פי''ג אות טו בשם הגרשז''א ועוד] הסכימו לחיי אדם [כלל לה סע' ד] שזו ברכה של שבח והודאה על מנהגו של עולם כמו ברכות השחר. [ערוך השולחן סע' ו ביאר שאין כאן איסור הפסקה כבשאר ברכות והראיה שמפסיקים לאמירת פסוקים נוספים לשמירה. הטעם הוא כי השינה לא מסורה בידי האדם]. לפי שיטת רוב הפוסקים כשאדם רעב או צמא או שיש לו דבר נחוץ לדבר או לעשות-מותר לו לעשות דברים אלו אף אחר ברכת המפיל [פס''ת שם הערה 17 בשם קונטרס עלה לתרופה ואורחות חיים ספינקא /הלכה ברורה רלט,ח] . אח''כ כשילך לישון יחזור על פסוקי ק''ש אך לא יברך שוב המפיל [פס''ת שם]. ואף לפי המחמירים שברכת המפיל דינה כברכת הנהנין, מסתבר שעדיין יוכל להפסיק לשם אכילה ודיבור אחר שנרדם מעט [פסקי תשובות בשם תפילה כהלכתה פ''כ אות יח בשם הגרח''פ שיינברג]. בוודאי שלכתחילה יש להשתדל לעשות כל עיסוקיו קודם קריאת שמע באופן שלא יצטרף להפסיק אחריה [פס''ת שם /הלכה ברורה רלט,ח].
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il