שאל את הרב

  • הלכה
  • עבודה זרה, פסלים ותמונות

משחקים ובגדים עם צורות כוכבים

undefined

רבנים שונים

י"ט תמוז תשע"ה
שאלה
שלום, 1. האם מותר לקנות משחקים לילדים עם צורות של כוכב או שמש. למשל יש משחק עם כפתור בולט של כוכב או משחק עם צורת פתח של כוכב שזורקים בפנים קוביה בצורה של כוכב. אם כבר קנינו מה לעשות? 2. האם אפשר ללבוש בגד עם ציור של כוכבים? 3. האם מותר גם לקנות בגדים שיש בהם ציורים שיש בהם חשש לעבודה זרה כמו שמש, ירח, פנים של בן אדם או דמות של בן אדם? תודה
תשובה
לשואלת, שלום. בנוגע ללבישה ושימוש, מותר ללבוש את הבגדים ולהשתמש במשחקים שיש עליהם צורות שונות של שמש, ירח וכוכבים, או ציור או צילום של אדם. (בנוגע לבובה, מעיקר הדין מותר להשתמש בה, וראוי להחמיר לפגום בה באופן שהדבר ניכר, כגון לפחוס את האף או אוזן וכדומה). בנוגע לקנייה, יש אומרים שכיוון שאסור ליהודי לעשות צורות אלו, לכן צריך לקנות דווקא מוצר מיובא, ולא מה שנעשה בארץ. אבל נראה שאפשר להקל בדבר. הרחבה ומקורות גבולות הדיון: ראשית עלינו לתחום את גבולות הדיון. אנו לא עוסקים באיסור של הנאה מעבודה זרה, כיוון שבזמננו ומקומינו, וגם המקומות שמייבאים משם מוצרים, לא מצויה כלל עבודה זרה מסוג זה. אנו עוסקים באיסור הנוגע לפסל ותמונה שאסורים בעשייה, גם לצורך נוי, כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן קמ"א סעיף ד'. איסור זה נלמד מהפסוק "לא תעשון איתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם", וחכמים דרשו מהמילה "איתי", שאסור לעשות דמות של גרמי השמים הנמצאים כביכול עם רבש"ע במרום, בין אלו הנראים לנו ובין מלאכים וכדומה, וכן למדו שאסור לעשות דמות אדם. איסור זה חל גם על עשיית הדברים לנוי בלבד. אלא שאיסור זה מן התורה לפי רוב הראשונים הינו רק לעשות את הדברים, אבל השהייה שלהם בבית אסורה מדרבנן בלבד שמא יחשדו בו שהוא עובד להם. אנו נעסוק תחילה במה שהשאלה עוסקת בו ישירות, באיסור של השהייה, ואחר כך נזדקק מעט גם לאיסור עשייה, לצורך היתר הקנייה (שגם היא איננה מוגדרת עשייה אלא השהייה של דבר שעשו אחרים בלבד, אבל היא מסייעת לעושה). בנוגע לדמות אדם: בנוגע לאדם, התשובה הינה קצרה יותר, שכן לרוב הדעות האיסור של פסל אדם הוא רק כאשר מדובר בדמות בולטת, ולא בציור וכדומה, וכך נפסק בשולחן ערוך שם. הדבר נכון אפילו כשמדובר ביצירה של הדבר, כל שכן כשמדובר באיסור דרבנן של השהייה משום חשד בלבד. והרי כבר התקבל בציבור להקל בנושא זה לגמרי, וגם גדולי ישראל מצולמים לרוב. (אמנם יש מהם שהקפידו שהצילום יהיה של הפנים וחלק מהגוף, ולא של הגוף כולו, יעויין בשו"ת דעת כהן לרב קוק זצ"ל סימן ס"ה. אבל גם בזה נוהגים להקל). בנוגע לשמש, ירח וכוכבים: בנוגע לשמש וירח הדברים מורכבים יותר, כיוון שלפי רוב הראשונים והשולחן ערוך, איסורם הוא גם כשהם מצויירים בלבד (שולחן ערוך שם). הסיבה להבדל ביניהם לבין אדם היא, שבניגוד לאדם שהפגישה שלנו איתו היא באופן תלת מימדי, הצורה שלהם שנראית לנו בשמים היא צורה שטוחה, ולכן באופן זה הם גם אסורים בעשייה והשהייה (ט"ז שם ס"ק י"ג). ההיתר להשהות: כיוון שאיסור השהייה הוא רק משום חשד שמא עובד ע"ז, יש מקום להקל בזה כאשר יש סיבות המונעות את החשד. ולענייננו למעשה: א. כאשר הצורה האסורה איננה עיקר התמונה, או עיקר המשחק. לדוגמא, תמונה עם בית ועץ וכו' שיש בה גם שמש או ירח, מובן לכל שמדובר כאן בתמונה בלבד, וכשם שהבית לא צוייר על מנת שיעבדו אותו כך גם השמש והירח (שו"ת כנסת יחזקאל אורח חיים סימן י"ג, שו"ת ארחותיך למדני חלק ג' סימן פ"ו (גם בנוגע לעשייה כפי שיובא להלן) ). כך גם בנוגע למשחק, מדובר בצורה בלבד, כאשר המציאות של הצורות הנוספות והצבעים השונים מורה על הדבר. והרי כוכב הוא לא כחול וירוק ואדום וכו'. וגם בהרכבות עץ לדוגמא, שכל צורה מופיעה פעם אחת בצורתה, הצורות הנוספות מבטלות את החשש של החשד. ב. עצם המציאות של המשחק מורה על התכלית של הדבר. ואין חשש של חשד של עבודה זרה (מעין זה כתב במהרי"ט יו"ד סימן ל"ה, בנוגע לבובה, ויובא עוד להלן לגבי עשייה). נראה שגם בנוגע לבגד, בגד פשוט נחשב לדבר של ביזיון כלפי עבודה זרה, ואין מקום לחשד באופן זה [כשמוצא צורות על דברים שאינם מכובדים אין חשש שגוי עבד אותם, כמבואר בשולחן ערוך שם סעיף ג'. בראשונים מבואר שכך גם בנוגע להשהייה של חפץ, אין חשש לחשד באופן זה (ר"ן ורבינו יהונתן על הרי"ף עבודה זרה דף י"ט)]. ג. יש אומרים שבזמננו ומקומנו, שכבר לא עובדים צורות אלו, אין מקום לחשד של עבודה. כך כתב החכמת אדם כלל פ"ה סעיף ו', וז"ל: "ונראה לי דצורת אדם בזמן הזה מותר להשהותן דכיון דאינו אלא משום חשד וידוע דבזמן הזה אין עובדין לצורת אדם. ואותו שנעבד (כוונתו ליש"ו) עושין אותו משונה, וכן מתלמידיו הנעבדים יש בכל אחד מהן סימן. ואלו ודאי אסור להשהותן. אבל שאר צורת אדם, ומכל שכן אם סימא עינו וכיוצא בו, מותר, דאין בו משום חשד". מקור לדבריו נמצא בריטב"א ע"ז דף מ"ג ע"ב. ולמרות שהש"ך שם ס"ק ח' חולק, מובאים דברי החכמת אדם להלכה. לדוגמא, סמך על דבריו בספר חוט שני לרה"ג נסים קרליץ שליט"א (בקונטרס הנמצא בכרך של הלכות פסח, עמוד רלא-ב, רלז). והנצי"ב מעיד שהמנהג במקומו היה לקנות מגויים פסלים של בני אדם, והסביר שאין חשש כיום לחשד (שו"ת משיב דבר חלק ב' סימן י"א). יש אחרונים שבארו שהדבר נכון גם בנוגע לשמש וירח. אבל בחוט שני (עמוד רלז) כתב שיש בזמננו ארצות שעובדים בהם לשמש וירח וכוכבים, ולמרות שאין זה באזורים הקרובים לנו, בעידן ה"כפר הגלובלי" יש מקום לחשד כשבמקום ידוע בעולם עובדים. וצריך בירור. נציין עוד, שהש"ך נימק את החשד בלשון: "דלאיזה צורך הוא משהה אותם", זאת אומרת שלמרות שכבר לא מקובל לעבוד צורות אלו, חושדים שהוא עובד, כי אם לא כך, לאיזה צורך הוא משהה אותם בביתו. כך שגם לדעת הש"ך יתכן שיש מקום להקל כאשר ברור השימוש שבגללו האדם מחזיק את הדבר בביתו. ד. בחוט שני (שם) כתב, שכאשר מדובר בייצור תעשייתי לשם שיווק, אין מקום לחשד של עבודה זרה גם כלפי הקונים (אפילו בשמש וירח, שלשיטתו שייך בהם חשש עקרוני כי גם בזמננו יש שעובדים להם). הייצור התעשייתי לצורך שימוש ידוע, מוריד את החשש מע"ז כלפי הקונים. (מעין סברא זאת כתב בשו"ת כנסת יחזקאל שם, והוסיף שכאשר מדובר בייצור של בד שחותכים אותו לפי מטרז', גם באמצע הצורות, יש בזה ביטול של החשד). נימוקים אלו, כוחם יפה להתיר את השימוש בבגדים ומשחקים שעשו אחרים. (להלן יובאו סניפים נוספים להקל, המתירים אף את איסור העשייה, שהוא חמור יותר והוא מן התורה). כך כתב למעשה בספר חמה ולבנה לרה"ג צבי כהן שליט"א פרק א' סעיף יז בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל: "אף על פי שאסור לעשות או לצייר צורת חמה לבנה או כוכבים, אם עבר וציירן על בגד – מותר ללבשו" (בפשטות הוא עסק אפילו במי שצייר בעצמו באיסור, ולא רק בקונה). כאשר באים לקנות את הדברים, למרות שלא מדובר על עשייה אלא על השהייה, אם היצרן עובר על איסור כשהוא מייצר אותם, יש להימנע מלקנות ממנו משום מסייע ביד עוברי עבירה (חוט שני עמוד רכו). כמו כן פעמים שיש בדבר משום חילול השם, שאנו נהנים מכך שאחרים עוברים על דיני התורה ועושים איסורים. לכן נביא להלן צדדי היתר ביצירת הדבר: א. הרמב"ם, כתב את הטעם לאיסור זה של התורה (הלכות עבודה זרה פרק ג' הלכה י'): "כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודת כוכבים". המהרי"ט שהובא לעיל (ב) הבין שהנימוק נועד על מנת להגדיר את האיסור ולתחום את גבולו. לכן כתב: "אסור לעשות צורה לנוי, דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש. לאפוקי (=להוציא) דרך עראי לפי שעה כגון משחק בהם או להתלמד, דשרי דלא אתו למטעי (שמותר שלא יבואו לטעות). ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופות שעושין לתינוקות לשחק בהם, וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם (=מסכות) הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי (הואיל ולא בדרך קבע עשויים מותרים)". אמנם הגר"ע יוסף זצ"ל (יביע אומר חלק ג' יו"ד סימן ח') כתב שאין לסמוך על דבריו לעשות מעשה לכתחילה בנוגע לייצור של בובה, אלא להקל לקנות מן המוכן כמו שהובא לעיל, והמחמיר שלא תהיה בובה שלמה תבוא עליו ברכה. אבל במשנתו האחרונה סמך על הדברים מעיקר הדין אף לעשות בובות (הליכות עולם ח"ז עמ' רפא). ובנוגע לציורי ילדים יש מי שהיקל על פי דברי המהרי"ט, שכן ניכר שהם דרך עראי ואחר זמן קצר זורקים אותם. ב. על פי העקרון העולה מדברי המהרי"ט, שגם בנוגע לעשייה מתחשבים בטעם האיסור, כתב בשו"ת ארחותיך למדני שהובא לעיל (א), שיש לצרף להקל לצייר שמש וירח כשהם חלק מציור כללי, כיוון שגם באופן זה לא יטעו ויבואו לעובדו, שכן הוא טפל לציור כולו. ג. בספר יד פשוטה לרה"ג נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א דייק מדברי הרמב"ם שרק לנוי אסור לעשות, והטעם הוא בגלל שיש חשש לטעות, אבל כאשר הוא עושה לצורך מסויים אחר, אין איסור גם בעשייה של הצורות (היתר זה הינו בפשטות בנוגע לאדם, ולדבריו גם בנוגע לשמש וירח, אבל הדבר צריך בירור). ד. יש ראשונים שהקלו לצייר אפילו שמש וירח וכוכבים (לא כדעת השולחן ערוך), לדבריהם האיסור גם בהם הוא רק בצורות בולטות או חרוטות (ויש שהקלו אפילו בחרוטות), ולא בציור בצבעים בלבד. הרב קוק זצ"ל (דעת כהן סימן ס"ד) כתב שנהגו היתר לצייר כוכבים ומזלות בבתי כנסיות, ואין כוח למחות בהם בגלל שסומכים על ראשונים אלו (אבל הוא עצמו כאשר היה בכוחו, מחה שלא יציירו אף דברים פחות חמורים מבחינה הלכתית! וחומר מיוחד לדבר בבתי כנסיות, הובאו דבריו בטוב רואי למסכת עבודה זרה מ"ג ע"ב). (בשו"ת ארחותיך למדני חלק ג' סימן פ"ו, הקל לצייר בצירוף שיטות אלו מדין ספק ספקא אפילו שזה נגד דעת השולחן ערוך. אבל הרבה פוסקים מחמירים. יעויין לדוגמא באגרות משה חלק אורח חיים חלק ה סימן ט אות ו', שהתיר מעיקר הדין לילדים קטנים מאוד לצייר כיוון שהציור לא ממש דומה לשמש ולירח, אבל כשהם גדולים יותר הדבר אסור מעיקר הדין, ולכן לא כדאי מראש ללמד אותם דבר שכשידעו לעשותו טוב יותר הוא אסור). ה. עוד צירף הרב קוק זצ"ל שם, את ההסבר הגורס שהאיסור הוא רק לעשות צורות מסויימות שעובדי אלילים היו מייחסים לשמש או לירח או לכוכבים מסויימים, ולא ציור פשוט של הדמות שלהם. כך הסביר גם הרב קאפח זצ"ל בביאורו לרמב"ם. (למרות שבדברי הש"ך שם ס"ק ח' מפורש שהיתר זה איננו מתייחס לעשייה או השהייה של דמות שמש ירח וכוכבים, אלא להיתר הנאה של מי שמוצא צורות כאלו, ואכמ"ל). ו. נראה שההיתר שהובא לעיל לגבי השהייה של משחקים בצורות צבעוניות (א), שניכר שמדובר בצורות בלבד, נכון גם לגבי עשייה. כך כתב בחוט שני (עמוד רלח) בנוגע לעשיית עוגיות בצורת ירח, שאין הכוונה כלל לירח עצמו אלא לצורה בלבד. נראה שבנוגע לאיסור תורה של יצירת הדברים, יש להחמיר באופן כללי למרות צירופי ההיתר האלו. אבל כשאנו דנים על קנייה של דברים שיוצרו על ידי יהודים, יש בצירופם מקום להקל (לא כולם קיימים בכל האופנים), שהקונה לא יחשב מסייע ביד עוברי עברה. בנוגע לקנייה כשהייצור על ידי גויים: יש מי שהבין שהרמב"ם (הלכות מלכים פרק ט' הלכה ב') אוסר גם על גויים לעשות צורות אלו לנוי מן התורה, שכתב: "ואין מניחין אותו (=את הגוי)... לעשות צורות וכיוצא בהן לנוי". אבל בשו"ת אבני נזר יו"ד סימן קכ"ג, ובחוט שני (עמוד רכו) דייקו מלשון הרמב"ם, שלא כתב שאסור לגויים לעשות זאת, שהאיסור איננו על הגוי עצמו, אלא דרישה מהיהודים לא לאפשר לגוי לעשות זאת כשיד ישראל תקיפה על הגויים. ממילא אין בעיה לקנות מגויים בחוץ לארץ. וגם בנוגע לקנייה מתוצרת גויים בארץ, כתב בחוט שני שם, שכאשר מדובר במפעלים המצויים במקומות שלא עובדים שם לצורות אלו, לא קיים דינו זה של הרמב"ם. [נראה להוסיף, שהרמב"ם שם הדגיש שמדובר על "צורות", ויתכן שמדובר בצורות המיוחדות של הגויים שהוזכרו לעיל (ה), גם אם לא נפרש כך את הלשון של "דמות" שהוזכרה בקשר לשמש וירח בפרק ג' הלכה י"א. יעויין מקור עניין הצורות בהלכות ע"ז פרק א' הלכה ב'. ולשונו בפרק ז' ח' "צורת חמה ולבנה" וכן לשונו בהלכות מלכים הנ"ל "צורות", בניגוד ללשון "דמות" בפרק ג' הלכה י"א]. אמנם כשמדובר ביבוא, כאשר מדובר בייצור על פי הזמנה של יהודים, אם נאמר שאסור ליהודי לייצר זאת, הבעיה לא נפטרה. ראה בראשונים בעבודה זרה מ"ג ע"ב וראש השנה כ"ד ע"ב, על דברי הגמרא שרבן גמליאל השתמש לשם חקירת העדים לצורך קידוש החודש, בצורות של ירח שעשו גויים. עם זאת, כשגוי מייצר בהוראת יהודי לא מדובר באיסור תורה של היהודי אלא לכל היותר באיסור דרבנן, ולכן יש מקום יותר לצרף את צדדי ההיתר שהובאו לעיל. לסיום נציין דרכי היתר כלליות נוספות: כאשר השמש והירח אינם שלמים אלא פגומים, רבים מקלים גם בעשייתם. אמנם בנוגע לירח, אין הכוונה שהירח רק בצורת בננה ולא עיגול שלם, שכן זאת צורתו בחלק מהחודש, אלא הכוונה לפגימה של הבננה עצמה וכדומה. ובנוגע לכוכבים צורתם כפי שהיא נראית הינה עם זנבות, ופגימה בצורה זאת היא גם כן פגימתם (חוט שני עמוד רלו). לצורך לימודי, כגון: לימוד אותיות, לימוד הלכות, לימוד סיפורי התורה, מותר לצייר. ההיתר הוא גם כשהילד כבר יודע את הצורה ובאים להמחיש את הנלמד (חוט שני עמוד רלג). הרב אחיה ליפשיץ
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il