שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות

מגורים באשקלון - ארץ ישראל?

undefined

הרב עזריה אריאל

ז שבט תשע"ו
שאלה
ברצוני לעבור לגור באשקלון, והבנתי שיש חילוקי דעות בקשר אליה לעניין לגבולות הארץ לפי ההלכה. האם המחלוקת נוגעת גם לצפון העיר?
תשובה
לשואל, שלום! מצוות יישוב ארץ ישראל נוהגת בכל חלקי העיר אשקלון ובכל ארץ ישראל הכתובה בתורה. כך כתב הרמב"ן: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ'... ופרט אותה להם במצוה זו כולה בגבוליה ומצריה, כמו שאמר (דברים א, ז): 'ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים' וגו' (ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת), שלא יניחו ממנה מקום" (השגות לספר המצוות לרמב"ם, עשה ד). אשקלון מוזכרת בדברי חז"ל כנקודת גבול של "גבולות עולי בבל". מה משמעות הדברים? לגבי החיוב בחלק מהמצוות התלויות בארץ, הגבול הקובע איננו זה הכתוב בתורה, אלא מה שהתממש ממנו בפועל על ידי עם ישראל. שטח שנכבש על ידי העם, או נציגיו המוסמכים, התקדש ב"כיבוש רבים" וחלות עליו כל המצוות התלויות בארץ (רמב"ם הל' תרומות פ"א הל' ב ה). בימי בית שני שטח זה היה מצומצם בהשוואה לבית ראשון, מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום, ולכן פרטי הלכה מסוימים אינם נוהגים מדרום לאשקלון. טעות היא לחשוב שהפטור מפרטי הלכה אלו מבטל מהמקום את קדושת הארץ וחשיבות המגורים בה. אחד הראשונים, רבי אשתורי הפרחי (מחבר ה'כפתור ופרח') התמודד עם בעיה דומה בבית שאן: אנשים חשבו שלא כדאי לגור בה מכיוון שבגמרא (חולין ו, ב) נאמר שרבי יהודה הנשיא פטר אותה מתרומות ומעשרות. רבי אשתורי הפרחי טען כנגדם שאין זה גורע ממצוות הישיבה שם: "אבל מה אעשה, הנה היום נמצאים פה עמנו אנשים מקרוב באו, מוחזקים ביודעים, מניאים לב נשים ועמי ארץ לשבת שם, ואומרים להם שאינו ארץ ישראל... על כן להאריך בזה הוצרכתי להחיות לב נדכאים" (כפתור ופרח, פרק שביעי). ראה שם ובפרק עשירי, על ההבחנה בין קדושת הארץ במובן הרוחני והסגולי ומצוות הישיבה בה לבין החיוב המלא בכל המצוות התלויות בארץ. בפרט בימינו, מסתבר שתחומי "גבול עולי בבל" התרחבו בעקבות הקמת המדינה, וכל שטח שהמדינה בחרה לכבוש וליישב דינו כארץ ישראל לכל דבר, אפילו אם לא נכלל בתחומי היישוב היהודי בזמן בית שני, ואין כאן המקום להאריך. מכל מקום, לשאלתך הממוקדת אענה שמקובל להניח כי אשקלון שעליה דיברו חז"ל היא מה שנקרא היום תל אשקלון, בדרום מערב העיר, וכל מה שמצפון לו כלול בארץ ישראל של ימי בית שני (שו"ת משנת יוסף ח"א סי' מו עמ' קנב).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il