שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • כיבוד הורים וקיום מצוות

אוסרים עליי ללכת לישיבה

undefined

הרב יאיר וסרטיל

כ"א שבט תשע"ו
שאלה
שלום כבוד הרב. אני בן 18 ואני אוטוטו מסיים י"ב. השאלה שלי הייתה כמו כל אחד במצב שלי מה אני עושה שנה הבאה, דבר שישפיע לי על המשך החיים. בתחילה לא הייתי חשוף לכל האפשרויות, אימא שלי עובדת בצבא ולכן הציעה לי ללכת לעתודה, הוריי רוצים מאוד שאלך ללמוד ולעשות תואר, הדבר הזה חשוב להם מאוד. אבל בזמן האחרון ראיתי שיש גם אפשרות לעשות ישיבה (מה שהוריי התנגדו לחלוטין בתחילה אבל אחרי מסע שכנועים כבד מאוד של חצי שנה הצלחתי לשכנע אותם ללכת לפחות לשנה) אבל מה שבעצם אני רוצה זה ללכת לישיבה שלומדים בה כל היום תורה ( ולא כמו מכון לב חצי יום לימודים רגילים וחצי יום ללימוד תורה, אני לא חושב שחצי יום זה מה שיבנה אותי בלמוד תורה, וזה גם דומה לתיכון קצת, בהחלט לא מה שאני רוצה) ,אבל כוונתי הייתה ללכת להסדר, לא מספיק לי שנה, ואני צמא מאוד לתורה בישיבה. אני בא ממשפחה שלא הכי מקפידה והיא מרבה להקל... , אבל אני רוצה להיות יותר מזה, אני רוצה לבנות לעצמי חיים של יהודי אמיתי (בדקתי ישיבה וממש התלהבתי ממנה) אבל מה שמצער אותי ומגביל אותי זה שההורים שלי הם אלו שממנים את הלימודים בישיבה, הם כופים עליי את דרכם, הם רוצים שאני אעשה מה שהם רוצים, שאני אעשה תואר ישר אחרי שנה אחת בלבד של ישיבה (זמן מועט מאוד כדי שאבנה את עצמי באמת) , הם אומרים לי שאחרי שאני אלמד ואעשה תואר שאני אעשה מה שאני רוצה, הם לא מבינים שאחרי תואר אני בן אדם מבוגר יותר בן 23 -26 שחי כבר חיי משפחה עם עול העבודה, הם לא מבינים שזה אותו דבר!!! מה אני אמור לעשות?! אני בכל כוחי רוצה לעשות הסדר ולאחר מכן תואר רגיל! אבל הם "לא סופרים אותי", לא מעניין אותם "חנוך הנער על פי דרכו" מעניין אותם דרכם שלם, איך שאחיי הגדולים ממני הלכו לפני, הלכו לעשות תואר ישר, ואני רואה באיזו צורה הם חיים היום, איך הילדים שלהם מתנהגים, זה לא העתיד שאני רוצה לעצמי. הרב, בבקשה, מה אני אמור לעשות? כבר חשבתי לממן את עצמי אבל אין כזו דרך שאוכל להגשים את מה שאני רוצה. תעזור לי, אני מיואש מהמצב תודה
תשובה
אשריך שנפשך חושקת בתורה. מצוות כיבוד הורים מצווה חשובה מאוד היא, אולם יש לדעת שקביעת אורחות החיים אינה חלק ממצוות כיבוד הורים, ואדם לא צריך לקבוע את אורחות חייו לפי רצון ההורים. כמובן עליך להשתדל מאוד לעשות את הכל מתוך דיבור נעים עם ההורים, כפי שנשמע שעשית בחצי שנה האחרונה, אולם תתמיד להמשיך בכך. אף אם דרכם מקשה עליך ןמרגיזה אותך, אל תיפול במלכודת זו. תמשיך תמיד לכבד אותם, להעריך אותם ועם זאת תאמר להם שאלו חייך ואתה צריך לקחת על עצמך אחריות, וזה לא בריא שהורים יתערבו בחיי בניהם בגיל כל כך מבוגר ובדברים כל כך עקרוניים. תאמר להם שאתה יודע שזה נובע מרצון טוב שלהם, שהם רוצים לדאוג לך לפי השקפתם, ואתה מעריך אותם מאוד על הדאגה, אך עם זאת יש לך דרך משלך. אני משוכנע שלאחר זמן בישיבה, כשיראו איך מידותיך הטובות מתפתחות ומתעלות, וכיבוד ההורים שלך רק נעשה טוב יותר הם לבסוף ישמחו. אבל גם אם לא אין זו סיבה שבגללה תשנה את כל ארחות חייך. לגבי התשלום אין לך מה לדאוג. אני משוכנע שאם הישיבה תדע שהוריך לא מסכימים לשלם הם יוותרו על התשלום וימצאו את הדרך להסתדר. אולי גם הוריך יבינו לאחר זמן שראוי להם לשלם. בכל אופן, לך בדרכך באומץ ובביטחון גדול, והקב"ה יהא בעזרך. אתה תראה ברכה בלימוד, ודוקא בגלל שזה דורש ממך יותר מאמץ אתה תראה יותר ברכה. עלה מחיל אל חיל! בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il