שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות ציבוריות

ביטול גיורים, אפשרי?

undefined

הרב יצחק בן יוסף

י"ב אדר א' תשע"ו
שאלה
ליווינו גר שעשה עלינו רושם מצוין לאחר כמה חודשים לאחר הגיור ראינו שהתבדינו, מעבר למפח הנפש האישי, השאלה האם ניתן לבטל גירות?
תשובה
ביטול גיורים א. 'עמך עמי ואלוקייך אלוקי' כך אמרה רות המואבייה לנעמי, ודברים אלו הם הבסיס להצטרפות לעם היהודי, להתחבר לעם היהודי מבחינה לאומית, ולתורת ישראל. האם באי קיום מצוות לאחר הגיור זו עילה לביטול הגיור, או הגיור מתבטל מאליו? ב. לפני מספר שנים היה מאן דהו שרצה לבטל גיורים בצורה גורפת ויצאו כנגדו רבנים רבים וביניהם הראשון לציון הרב עמאר, האם הדבר אפשרי? בתקופתו של הראי"ה זצ"ל היה מוסלמי שלחץ על בית הדין במצרים להתגייר על מנת לשאת בחורה יהודייה ולאחר שהתמיד בלחציו בית הדין גיירו אותו, ונשא את אותה בחורה ולאחר מכן הודיע בעיתונות שהוא נשאר מוסלמי ורק אשתו יהודייה והוא עבר את התהליך על מנת לשאת אותה. לאחר זמן התערערו יחסיהם של בני הזוג (כפי שקורה פעמים רבות בנישואין כאלה) והאישה ביקשה להתגרש ובפנייתה לבית הדין במצריים הסכימו להתירה להינשא ללא קבלת גט כאשר אחד הסיבות שהגיור לא בתוקף, עקב הצהרתו של המתגייר שהונה את בית הדין בכוונותיו והוא מוסלמי ותמיד היה כזה. ג. פסק בית הדין של מצריים הגיע למרן הראי"ה זצ"ל והוא שלל את פסקם בתוקף! והסיבה לכך כאשר קיבל מצוות במקווה בפני בית הדין ועלה במדרגות הוא נהיה יהודי, ודברים שהיו בליבו אינם נחשבים ולכן האפשרות היחידה להתירה מבעלה הוא כאשר בעלה מוסלמי/יהודי ייתן לה גט כהלכה. ד. וכך למעשה היה נישואי שלמה המלך ושמשון הגיבור שהתחתנו עם גיורות אשר עבדו עבודת אלילים מתחילת גיורם ונחשבו בכול אופן כיהודיות. (רמב"ם איסו"ב י"ג) ה. ויותר מזה מובא על פרשתינו כי תישא בשמות רבה: שגם עם ישראל במעמד הר סיני 'אמרו נעשה ונשמע וליבם היה מכוון לעבודת אלילים' ופסל מיכה היה עמם. והרי מעמד הר סיני נחשב הגיור של עם ישראל. ו. מסקנת הדברים לעיל כאשר הגר מקבל מצוות במקווה ועולה במדרגות המקווה נחשב כיהודי לכול דבר, גם אם לא תיכנן לשמור מצוות ואף "לעקוץ" את המערכת. כי נפסק להלכה 'דברים שבלב אינם דברים', ורק אם יוכח מעל לכול ספק שבזמן קבלת מצוות במקווה עד הטבילה לא התכוון ברצינות. (כך שמעתי מהרב שלמה דיכובסקי שליט"א דיין לשעבר בבית הדין הגדול ומנכ"ל בתי הדין הרבנייים)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il