שאלה:
לפני כחצי שנה הכרתי בחור, שההיכרות עימו נמשכה כמעט שלושה חודשים. הרגשתי ממש טוב בפגישות, אבל הוא החליט לא להמשיך, והקשר נפסק. אני בת 24, ומאז, כבר שלושה חודשים, שאיני מוצאת מנוחה לנפשי. ניסיתי להיפגש עם עוד בחור שהציעו לי, אבל אני מרגישה כאילו הבחור הראשון ממש מתאים לי. הדמות שלו עומדת אצלי ברקע ואני ממש חסומה מליצור קשר חדש. חוץ מזה, אני מרגישה במשבר, סתם פתאום אני בוכה, וממש לא נעים לי עם עצמי ועם אחרים. אני מיואשת!

תשובה:
אכן, בדברייך היטבת לבטא את התחושה הקשה שיש לך, ואני מרגיש יחד איתך את הניסיון הגדול בו את נתונה. ברור שהקושי בעיקרו הוא בגלל ניתוק הקשר מאותו בחור, אשר אולי ראית בו את בעלך לעתיד. כשנפסק הקשר הצער על כך גדול מאוד. אך לא רק הצער על העבר מטריד את מנוחתך, אלא בעיקר, החשש מהעתיד. המחשבה שאולי לא תצליחי להתנתק רגשית מהקשר של העבר, מציבה לפנייך סימן שאלה על העתיד. ברגע זה נראה לך שלעולם לא תצליחי להשתחרר מהרגשות של העבר, ולכן התחושה היא של מבוי סתום שאין ממנו מוצא. ננסה לחשוב יחד כיצד בכל זאת יוצאים וצועדים קדימה.
בראשונה, הייתי מציע לך לפנות למי שהכיר ביניכם ולבקש ממנו שיבדוק היכן עומד אותו בחור כיום. ייתכן שגם הוא מרגיש החמצה בכך שניתק את הקשר, אך לא נעים לו לפנות אלייך. אם גורם שלישי, כלומר, מי שהציע לכם את ההיכרות יפנה אליו, ייתכן שיביע רצון לחדש את הקשר. אל תתלי בכך תקוות רבות, אבל מומלץ מאוד לערוך את הבדיקה, כדי שתהיי בטוחה בדרכך בעתיד, ולא יוותרו סימני שאלה על העבר. אם יחודש הקשר, מה טוב. ואם הבחור יענה בשלילה, תדעי שהעניין נסגר, "פיניש ביזנס". פעולה זו כשלעצמה, ייתכן שלא תסיים את הרגשתך הקשה מהמצב בו את נתונה. אם כן, המשיכי הלאה. הכיוון הוא, לדעת שמותר לך להצטער, מותר לך לבכות על העבר. סיום הקשר עם בחור, יש בו צדדים של אבלות. כמו שאם חלילה נפטר לאדם בן משפחה או ידיד קרוב, הוא מצטער עליו ומרגיש אבל, כך מותר לך להרגיש שאת כמו באבלות על סיום הקשר. אוסיף ואכתוב עוד שלב שייראה לך אולי מוזר, אבל אם תצטרכי, תוכלי להשתמש בו. חכמים בתבונתם, ציוו על אבל לשבת "שבעה" על הנפטר. גם את יכולה להרשות לעצמך "לשבת שבעה" על הקשר שהסתיים. אם תזדקקי לכך, אל תירתעי מלקחת חופשה ליום-יומיים, או כמה שצריך, וממש לשבת על הרצפה או על כיסא נמוך כמנהג אבלים. במקרה כזה, רצוי שתשתפי חברה טובה שלך, כזו שאת יכולה לעשות הכל אצלה בבית. תהליך כזה לא תמיד נצרך, אבל במצבים קשים במיוחד, אפשר לנקוט בפעולה כזו.
ועוד הערה, להסתכלות כללית. כתבתי שאת נמצאת בניסיון גדול. משמעותו של הניסיון הוא, שהקב"ה צופה ומביט, והוא סולל עבורך את הדרך שבסופה תפגשי את הבחור אשר עימו תקימי בית. הדרך לשם, לפעמים היא פשוטה ואיננה מצריכה נפילות והצטערויות. אך לפעמים יש נקודות באישיות העלולות לעכב את הקשר. לכן, הקב"ה מקדים ומפגיש בחורה עם בחור שאינו מיועד להיות בן זוגה, אך דווקא המפגש הזה פותח פתחים בנפשה, באופן שבעתיד, כאשר תפגוש את המיועד לה, אכן תתחבר עימו והקשר יהיה אמיץ ובר קיימא . גם המשיח נקרא בפי חכמים "בר נפלי" כלומר, בן הנפלים, כאילו זה הריון שהסתיים בהפלה, ובעקבותיו בא הריון תקין. נסי להתרומם ולראות הכל במבט זה, ומתוך אמונה גדולה, תרגישי שאין ייאוש בעולם, והכל יתברר כמנוף להביאך לעתיד הטוב.